ועכשו: הסרט

הקליפ מתאר את המסע שלנו במספר דקות

התרווחו בכורסותיכם, הדליקו רמקולים, מיזגו וויסקי עם קרח ותהנו...

על גג העולם

כשאתה נוחת בגרינלנד אתה מרגיש שאתה על גג העולם. אני באמת לא יודע למה הרגשתי ככה, אולי בגלל כל הציפיה, אולי בגלל נוף הקרח האדיר שנשקף מחלונות המטוס או אולי בעיקר בגלל שזהו שמו של אחד הספרים המקסימים שקראתי אי פעם.

הספר TOP OF THE WORLD נכתב בשנות ה 50 של המאה העשרים על ידי העתונאי האנס ריש.

תחילה היה זה רק טור בעיתון שהפך במהרה לספר רב מכר שהביא להתעניינות עצומה באורח החיים של האסקימואים בצפון הרחוק.
הספר שכתוב ברגישות, הומור ואהבה רבה מתאר את המפגש בין האינואטים שבצפון הרחוק לבין האדם הלבן על פני כמה דורות של משפחה אחת קטנה.

בספר סצנות מדהימות המתארות את חיי האינואיטים וברגישות רבה מצליח הסופר להעביר לנו מתפישת העולם שכה שונה משלנו, בני התרבות הארופאית.

הספר יצא במהדורות רבות ותורגם לשפות רבות ובעברית הוא קרוי "ארץ הצללים הארוכים" והוא תורגם על ידי צבי ישיב והוצא לאור עיי הוצאת "ורדה" (ניתן להשיגו רק מאספני ספרים).

בחרתי קטע קטן מהספר המתאר קיאקים:

היא הביטה בהתעניינות בשני נערים שהיו משיטים בזריזות יד בשלוליות שבין שטחי הקרח את הקיאקים השבירים העשויים עור של כלבי ים ועצים שפלט הים....... וכדי להתהדר עשו מעשי לוליינות זריזים, הפכו את הקיאקים כשתחתיותיהם למעלה על ידי הטייתם לצד אחד בכובד משקלם וקפצו ועלו מהצד השני כשהם מחייכים בפניהם המשומנות והנוטפות.....
היא חייכה בעלותה על זכרונה את ארנינק שניסה לפני הרבה שנים להשתמש בקיאק אך זלזל בעצה שניתנה לו כיצד להדק את המעיל כדי שיעמוד בפני המים ולאחר התהפכות ראשונה נתמלא הקיאק מים וארניאק אף הוא.

....למזלו אחד מציידי הלוויתן העלה אותו בצלצל מתוך המים והצילו מטבעה אך ארנינק איבד אז הרבה מכבודו ומדמו. וכך הוא ניצל בשעתו מטביעה כדי שיכריעו הדוב הלבן....

קרחונים זזים מהר..

סף סוף קטע הוידאו הראשון מהמסע שלנו: הקטע צולם ליד פיורד אופרנביק

מצגת תמונות

מפת המסע

View Larger Map

האוהלים מציינים את חניות הלילה, העגולים האדומים: הישובים השונים
העגול הכחול בצפון: קולורסואק בו התחיל המסע, העגול הצהוב: אופרנביק בו הסתיים המסע

סיכום ראשון

זהו, המסע הסתיים, אנו חזרה בארץ...

5 ימים בטיסות ובדרכים, 25 יום בקיאק, מעל 600 ק"מ

חרשנו לאורך ולרוחב את אזור צפון מערב גרינלנד, ביקרנו בכמעט כל הישובים באזור ולמדנו להכיר את העם הגרינלנדי המיוחד במינו ולמדנו להכיר ולהתמודד עם הקרח והתנאים של האזור הארקטי.

כמתוכנן, הגענו במסוק לכפר קלורסווק הצפוני ביותר באזור, שם המתינו לנו הקיאקים. משם פנינו צפונה, כיומיים של חתירה, עד שנחסמנו על ידי הים הקפוא ואז פנינו דרומה וחתרנו לאורך פיורדים, איים וקרחונים.

בשבוע האחרון הגענו עד לכפר הדרומי ביותר (סונדרה אופרנביק) ומשם פנינו חזרה צפונה וסיימנו את המסע בעיירת המחוז : אופרנביק.

בכל כפר אליו הגענו זכינו לקבלת פנים סקרנית וחמה, התארחנו מדי פעם לקפה או לארוחה חמה בבתיהם של המקומיים ויצאנו אפילו לציד.

בשטח נהנו מנוף מרהיב ורוב הזמן ממזג אויר מעולה. דגנו דגים, נהנו ממאכלי ים משובחים אך על כלבי הים חסנו.

לסירוגין התמודדנו עם עייפות, געגועים, קור, חום, יתושים, קרח, רוחות עזות וים גבוה ועם האור החזק והבלתי פוסק של השמש שאינה יודעת לשקוע.

אנו מודים לכל מי שעזר לנו בתכנון הטיול ובמהלכו ולכל מי התעניין והתעדכן.

תודה לחברת לנדל, ג'ונסון, אקסטראספורט, נובה תקשורת וקוקטט על העזרה בציוד.

תודה מיוחדת לקארל ויסל שלא הפסיק לעדכן אותנו בתנאי מזג האויר, לטל שני שעדכן את הבלוג, למועדון טרה סנטה, לניקולאי סורנסן מגרינלנד שאירח ודאג לנו וכמובן לנשותינו שכבר רוצות שניסע שוב...?

יש לנו המון סיפורים ותמונות ואפילו סרטונים וזאת בהמשך...

נחתנו בשלום !

אתמול בלילה, לאחר שחתרנו בים סוער מספר ימים והתמודדנו עם רוחות עזות (בופור 4-6) , נחתנו בשלום שמחים ומאושרים בנמל הדייגים הקטן של העיירה אופרנביק UPERNAVIK

השלמנו את מסענו לליבה של גרינלנד ויש עמנו המון תמונות, סרטים וסיפורים...

עדכון 13.07.08

הרוח נרגעה בלילה ויצאנו שוב לדרך בשתיים בלילה (זה לא ממש לילה - השמש זורחת כל הזמן) וחתרנו עד 9 בבוקר

אנו נמצאים כיום וחצי חתירה מהסיום

מסביבנו צוקים ענקיים, מושבות קינון של צפורי ים ורואים מדי פעם כלבי ים

מזג האויר קר וערפילי והרוחות עזות

Updates are Received By Satellite Phone and are updated by tal shani

Weather Support is Provided By Karel Vissel

12.07.2008

תמונה מהכפר סונדרה אופרנביק : שימו לב לרוח

לאחר ניווט מאתגר בערפל הגענו לכפר "סונדרה אפרנאויק", הכפר הדרומי ביותר באזור

נחתנו בכפר ישירות לביתור בשרם של שני כרישים גדולים - הכלבים בכפר ילללו בקולי קולות כי רוב בשר הכריש יגיע אליהם.

קבלו אותנו יפה בכפר, הצטיידנו במעט מזון ומים ואפילו ביין (נטול אלכוהול!).

הם כמו ברוב הכפרים נדהמו לראות אותנו והסתקרנו מהקיאקים והמשוטים שלנו שהם כה שונים משלהם.

הם דאגו לנו לאחר שראו אותנו יוצאים ברוח העזה, אבל אין לנו ברירה ואנו חייבים היינו להתקדם.

בסופו של דבר נאלצנו לנחות בחוף סלעי בשל הרוח העזה (בופור 6 לפחות) והקמנו מחסה זמני מהרוח עד יעבור זעם.

מחסה זמני מהרוח

עדכון 11.07.08

עברנו דרך הכפר PROVEN הקרוי בגרינלנדית : Kangersuatsiaq

להקת ילדים קבלה את פנינו ועזרו גם בסחיבת הקיאקים - תודה.

לכפר הגיעו סירות עם שלל צייד של כלבי ים

לאחר מנוחה והצטיידות המשכנו מזרחה במטרה להקיף את האי Qeqertaq

אנו נמצאים כעת ב 09 55 מערב 20 72 צפון

בתי עץ ובניני קרח

לאינואיטים, תושבי גרינלנד, במיוחד כאן בצפון, יש את הכסאות הטובים ביותר למופע האימים של ההתחממות הגלובלית.
הם שחיים צמוד לקרחוני הענק ושלמדו במשך אלפי שנים להסתגל לתנאי הקשים שבאזור הארקטי רואים במו עיניהם ומקרוב את השנויים שעובר כדור הארץ.
הם מספרים על המסת הקרחונים המואצת ועל השנויים האקולוגים והתרבותים המתרחשים עקב כך.
לחלקם מביאים השנויים לעדנה: הדגה השתפרה, בדרום גרינלנד ניתן לעסוק בחקלאות ועולה הסיכוי למציאת נפט ומחצבים חדשים תחת מעטה הקרח.
מדהים לראות מקרוב את העירוב המוזר הזה שמתרחש בכפרים הקטנים בין המודרניזציה לבין הטבע הפראי שנשקף מהחלון.

עדכון 08.07.08

אנו נמצאים באיזור הנקרא לייקספיורדן אזור של פיורדים ואגמים של מים מתוקים באזור "ארץ קוך"

החלטנו לעזור כאן ליומיים שלשה, אנו מטיילים, מטפסים לאגמים ודגים.
אתמול לכדנו 2 דגי טראוט (איתלית) ארקטיים, טעימים להפליא.
הטונדרה בשיא הפריחה ויחד עמם צפורים רבות וחרקים אין קץ.

עדכון 07.07.08

אנו נמצאים ב AT 72 29N 54 28W J.P.Kochs Land.
אנו נשאר כאן ליומיים שלושה לחקור את האיזור ובתקווה לדוג
האויר מתחמם וישנם הרבה יתושים שאורבים לנו אך אנו נלחמים בהם בגבורה

עדכון 06.07.08

היינו במסע ציד עם מארחינו בכפר אפילטוק: בנט פטרסן ובנו בן ה 12.
תפשנו הרבה דגים שישמשו לפתיונות עבור דייג הליבוטים אך לא צדנו שום כלבי ים (למזלם הרב)

משפחת פטרסן ארחו אותנו בחום ונדיבות, זכינו למקלחת חמה ולארוחה ביתית ויש להודות שבשר כלבי הים טעים מאד

כל ההודעות מתקבלות מהטלפון הלוויני של קובי ואלן ומתורגמות תרגום חופשי בעברית על ידי טל שני

Kayak Anxiety

There is a very special light conditions and atmosphere up in the arctic especialy when you are paddleling in a clam and foggy sea.

In 1963, scientists described a phobic like syndrome, "Kayak-angst", as it appeared in West Greenland. The study was published in the: "Int J Soc Psychiatry"
According to the study, it is an irrational sudden anxiety, dizziness and fear of dying -- while paddeling in placid sea. It occurs mainly in fogy conditions, with calm seas, on open water. The kayaer cant distinguish the horizon and lose his ability to determine up from down.

עדכון 03.07.08

Upernavik Fjord

היה קר כאן מאוד בימים האחרונים, בלי שום GLOBAL WARMING
חצינו בהצלחה את פיורד אופרנביק שהיה עמוס בקרחונים תוך כדי ערפל ורוח צד זה היה אתגר אמיתי !!!!
הגענו לכפר "אפילוטוק" Aappilattoq ונשנה כאן יומיים ואפילו נתקלח !!
מחר נצא עם צייד מקומי לצייד של כלבי ים,

תודה לטל ולקראל על עדכון הבלוגים ועדכוני מזג האויר !
מתגעגעים לכולם

קיאק צעצוע באפיטלוק

כל ההודעות מתקבלות מהטלפון הלוויני של קובי ואלן ומתורגמות תרגום חופשי בעברית על ידי טל שני

עדכון 02.07.08

אנו נמצאים 10 ק"מ דרומית לכפר "טאסיאוסק" TASIUSAQ
יש ערפל כבד וקר אבל הכל בסדר
אנו נהנים, מתפריט של דגי קוד, צדפות ופסטה

אבל הוויסקי הולך ואוזל במהירות !

כל ההודעות מתקבלות מהטלפון הלוויני של קובי ואלן ומתורגמות תרגום חופשי בעברית על ידי טל שני

עדכון 01.07.08

כתבנו עלינו בעיתון ! : כתבה ב YNET

ככל שאנו לומדים להכיר את העם הגרינלנדי אנו מבינים עד כמה הגרינלנדים הם קודם כל עם של ציידים ולמרות שרבים מהם עוסקים בדייג, הרי שצייד כלבי הים ולוויתנים מהווה את הבסיס לתרבותם ומסורתם

להלן קטע רלוונטי מהמאמר שהתפרסם:

מאז מפגשם הראשון עם האדם הלבן, חייהם של האינואיטים בגרינלנד השתנו במהירות, לאו דווקא לטובה. כיום הם מצויים בתהליך שיקום ארוך והדרגתי של תרבותם שכמעט ואבדה. אך האדם פגע באינואיטים גם באופן עקיף: הקדמה והתיעוש מאיצים את התחממות כדור הארץ, וזו משנה את סביבת חייהם ואת המזון שהם צורכים. התיעוש גם מרעיל אט-אט את מקורות המזון שלהם, ומציב בפניהם דילמה לא פתורה.

הקרקע הקפואה בגרנלנד לא מאפשרת לרעות צאן או לקיים חקלאות, ולכן אורח החיים ותפריטם של האינואיטים התבסס על ציד ודיג. המחסור בירקות ופירות אילץ אותם, בין היתר, לצרוך שומן חיות ומזון חי שמאפשר לשמור על תכולת הוויטמינים מבלי שייהרסו בבישול. תזונה זו הוכחה כבריאה ועשירה, והאינואיטים ידועים בעמידותם לטרשת עורקים ומחלות לב.



אלא שבבדיקות שבוצעו באזור הארקטי התברר שתכולת הרעלים, כספית למשל, בדמם של האינואיטים, היא דווקא הגבוהה ביותר בעולם. מקורם של הרעלנים בשפכי תעשייה ובחומרי הדברה המוזרמים לים בארצות המתועשות. הזיהום מגיע לפלנקטון המצוי בשפע באזור הארקטי; הוא נאכל על-ידי הדגים, הנאכלים בתורם על-ידי דגים גדולים יותר; ואלה מזינים שחפים, כלבי ים, כרישים, דולפינים, דובים או לווייתנים. בכל שלב הולך וגדל ריכוז הרעלים בגופם של בעלי-החיים - שהופכים לבסוף למזונם של בני האדם.

התופעה הזו מייצרת דילמה מורכבת. מסורת הציד באזור הארקטי לא רק מספקת מזון, אלא גם מהווה בסיס לחיי הקהילה, התרבות והכלכלה. ואילו המזון הלא מקומי יקר ולא תמיד זמין, וללא ספק אינו מתאים לאורח החיים ולתנאים המקומיים. אז מה עדיף? לזנוח את מסורת הציד ולהמירה בתפריט שעלול לגרום לנזק בריאותי - או לדבוק במנהגים בעולם ההולך ונעלם? בינתיים, האינואיטים לא מצאו את התשובה.

קרחונים טיטאנים

אנו חותרים מול קרחוני ענק המתנשאים גבהים אדירים ולא מפסיקים להדהם מהנוף הפראי הזה.
בשנת 1912 התנגשה ספינת הפאר הענקית, פאר העשייה הטכנולוגית בקרחון ששנסחף מחופי צפון מערב גרינלנד לאוקינוס האטלנטי. הטיטניק טבעה ועליה כ 1500 נוסעים, הייתה זו אולי אחת הקרבות הראשונים שבין העולם המתועש לעולם הקרח הארקטי הפראי.
כוחו ההרסני של הקרחון נקבע בתודעתנו אך יחד עמה הבנו כבר אז את כוחן ההרסני של האמביציות חסרות הגבולות של בני האדם.
בהדרגה התחלף הפחד מהקרחונים לפליאה על יופים המדהים. והיום אנו גם מבינים את חשיבותם.
מעטה הקרח האדיר שמעל הקטבים מהווה את אחד הגורמים החשובים בייצוב האקלים על פני כדור הארץ ובמניעת התחממותו. הקטנת מעטה הקרח בשל ההתחממות הגלובלית עלולה לגרום לשינוי קיצוני בזרמי הים הגדולים כמו זרם הגולף ולשינויים אקלימיים קשים ברחבי העולם.

עדכון 30.06.08

אנו מתקדמים לכפר בשם "טאיסוק" Tasiusaq ואנו מקווים לחדש את האספקה שלנו שם.
אתמול היינו בישוב קטן (כ 50 תושבים), אף אחד לא היה בכפר חוץ ממשפחה אחת שארחה אותנו לקפה ועוגיות

ראש במשפחה נענה בשמחה להצעתנו וחתר חתירה קצרה על הקיאק של אלן, הוא היה בסדר גמור !!!

שיעור "התנסות" ראשון של "טרה סנטה" בגרינלנד
מזג האוויר קר וערפילי אך אין רוחות חזקות והים יחסית רגוע

כל ההודעות מתקבלות מהטלפון הלוויני של קובי ואלן ומתורגמות תרגום חופשי בעברית על ידי טל שני

עדכון 28.06.08

אנחנו חותרים מול רוח עזה אך מזג האויר שמשי ויבש אנחנו בדרך לכפר בשם KUK אך כמו ישובים קטנים אחרים שמופיעים במפות כנראה שגם הוא ננטש לאחרונה.

כל ההודעות מתקבלות מהטלפון הלוויני של קובי ואלן ומתורגמות תרגום חופשי בעברית על ידי טל שני

Leave No Trace

למרות ואולי דווקא בגלל שאנו רק שני מטיילים באזור כלכך לא מתוייר, בקצה העולם, אנחנו חייבים להיות מודעים גם להשפעה שלנו על הטבע שמסביב.

השפעת מטיילים על הטבע עשוייה להיות לעיתים הרסנית, בקנה מידה קטן אולי, אך בהחלט בעלת השפעה מצטברת.

בכדי למנוע פגיעה בסביבה חשוב לתכנן היטב את הטיול, לבחור את מקומות החנייה והלינה המתאימים, לבחור את הציוד המתאים ואפילו האוכל המתאים.

יש יום ארגונים רבים המציעים פלוסופיית טיול מעשית שתמנע פגיעה של מטיילים בסביבתם

ססמאת הארגונים הללו היא Leave No Trace


העקרונות הם:
בחר טיול המתאים לך וליכולתך
למד היטב את האזור
צא בקבוצת קטנות ככל האפשר
בחר את ציוד המתאים לך ולסביבה
ארוז נכון את המזון ובחר מזון מתאים לך ולסביבה
התכונן היטב לטיול כולל למצבים לא צפויים ומצבי חירום
בטיולים רגליים השתמש בשבילים קיימיםב
חתירה בקיאקים אל תתקרב מדי לחוף, סלעים או שוניות

בנה את האוהל על שטח קטן ובאזור מתאים לכך מראש
מיקום מאהל טוב צריך למצוא לא להכין מלאכותית
הקם מאהל לפחות 200 טר ממקור המים, אגם או נחל בכדי לא לזהמם
אל תפגע בצומח בעת בניית המאהל
הקם מדורות קטנות ככל האפשרה
השתמש רק בחתיכות עץ מתות ויבשות
שרוף במדורה שהקמת רק מה שניתן באמת לשרוף לגמרי
אל תשאיר סמני מדורה או גחלים בשטח

בעזיבת המחנה דאג שלא להשאיר אף סימן להיותך שם
אל תשאיר שום אשפה בשטח
למד להפטר נכון מהפרשותיך השתמש כמה שפחות בסבונים ודטרגנטים ונייר טואלט
למד את חוקי המקום וכבד את פרטיותם ותרבותם של המקומיים
אל תתקרב לבעלי החיים
אל תאסוף דברים מהטבע - השאר את מה שמצאת
הזהר לא לפגוע באזורי קינון או מחייה שלהם
אל תפגע בבע"ח ימיים שבאזור החוף ואזורי הגאות והשפל

עדכון 27.06.08

אנו נמצאים מדרום לכפר הנקרא "נוסואק" Nuussuaq
פגשנו בכפר את פיטר ריימר קריסטנסן, נער בן 18 הדובר אנגלית מעולה. לדבריו בשל העובדה שהיה קצר רואי, הרבה לשבת בביתו ולשקוד על הספרים ומיעט לשחק עם חבריו לכפר או לצאת עם משפחתו לצייד ודייג כך שהוא בין הבודדים באזור שהשלים את לימודיו היסודיים ונשלח ללימודים תיכוניים במסגרת פנימיה בדרום גרינלנד.

הוא סיפר לנו רבות על אורחות החיים בגרינלד בכלל ובכפר המבודד והצפוני שבו הוא חי. סיפר לנו על החורף ועל התרשמותו מביקור קצר בדנמרק: " מקום מוזר, רעש, אנשים, עצים והכל כל כך שטוח..."

הוא מאד התרגש מהביקור שלנו בכפר ומהאפשרות לחדד את האנגלית, תיירים כלל לא מגיעים לאזור. לאחר קפה, עוגיות ובשר לוויתנים מיובש הפלגנו הלאה...

כל ההודעות מתקבלות מהטלפון הלוויני של קובי ואלן ומתורגמות תרגום חופשי מאנגלית לעברית על ידי טל שני

קר לנו פה (-:

קר לנו פה: למרות שקיץ ושהשמש זורחת 24 שעות קר פה.
אין ספק שהקור הוא האויב הגדול ביותר למי שחי ומטייל באזור הארקטי ובמיוחד לנו הקיאקיסטים.
חשיפה מתמשכת לקור, במיוחד כשאתה רטוב והרוח נושבת יכולה להקפיא למוות פשוטו כמשמעו.
בהתחלה מנסה הגוף לשמור על הטמפרטורה באמצעות רעד וישינויים פיזיולוגים אחרים אך מהר מאד הגוף מתעייף ולא יכול לעמוד במשימה, טמפרטורת הגוף צונחת ומתפתחת היפותרמיה עד לסכנת חיים.
חשוב להכיר ולזהות את הסימנים הראשונים להיפותרמיה: לעתים זה רק עייפות ועצבנות ורעד קל אך במהירות זה יכול להתפתח גם לבלבול של ממש, התנהגות ביזארית (קורבן ההפותרמיה מתחיל להתפשט עקב תחושת חום בדויה) ואח"כ חולשה קיצונית ואיבוד הכרה.
בכדי להימנע ממצבים של הפותרמיה יש קודם כל להיערך נכון לתנאי הסביבה מבחינת ביגוד, גם כזה שיתאים לחתירה עצמה אך גם לקחת בחשבון ארועים לא צפויים של התהפכות למים או סערה פתאומית.
יש לבדוק תמיד את הבגדים לוודא שאין חורים בחליפה היבשה DRY SUIT ושהכובע והכפפות לא אבדו.
שתייה ותזונה מספקת חשובים ביותר גם הם.
יש לדאוג תמיד לבגדים יבשים רזרבים, לבדוק תמיד את אצבעות הידיים והרגליים ולחפש סמני כוויות קור - לעתים התחושה אובדת מבלי להרגיש.
במידה והתרחשה כווית קור לא לחמם את האיבר הקפוא אם אין דרך להגן מפני קפיאה חוזרת כיוון שזה יכול להביא יותר נזק מתועלת.
כשמתרחשת הפותרמיה קשה יש למצוא מחסה בטוח, למנוע אבוד חום נוסף ולהתחיל בחימום פאסיבי של הקרבן. חימום אקטיבי: חיצוני וישיר עשוי להיות מסוכן כשהקורבן במצב קשה.

הלם קור הוא מצב שבו חשיפה פתאומית ולא צפוייה לטמפרטורה קרה עשוייה לגרום לעצירת נשימה, בהלה עצומה או עלפון פתאומיים רק עקב בחשיפה המיידית לקור.
מצב כזה הוא מסוכן במיוחד כשמתהפכים עם הקיאק כי אז כל הגילגולים והחילוצים שלמדנו ושאנחנו יודעים כלכך טוב לעשות לא יוכלו לעזור.
לכן חייבים להרגיל את הגוף לקור הקצוני כולל אפילו טבילה במים מעת לעת כדי שהגוף ידע להיות מוכן להתקפת קור לא צפויה.

עדכון 22.06.08

כמתוכנן, חתרנו צפונה אל תוך Melville Bay עד שבסופו של דבר נחסמנו על ידי הים הקפוא.
פנינו דרומה ולאחר יומיים שוב נתקלנו בים קפוא החוסם את הכניסה למעבר בין שניי איים.
הצלחנו למצאו מעבר מים צר אך בכדי להגיע אליו נאלצנו לחצות את משטחי הקרח.
עברנו בשלום לצד השני ומחר אנו ממשיכים חזרה לכפר קלוורסואק

כל ההודעות מתקבלות מהטלפון הלוויני של קובי ואלן ומתורגמות תרגום חופשי מאנגלית לעברית על ידי טל שני

עדכון 21.06.08

הגענו בשלום לכפר קלורסואק במסוק. מצאנו את הקיאקים עטופים, מחכים לנו. לאחר אריזה והצטיידות יצאנו לדרך בעידודם של תושבי הכפר שנאספו לצפות בנו.
הקיאקים מתנהגים מצויין ואנחנו בדרך צפונה.
מסביב קרחונים מדהימים, ים שטוח והשמיים כחולים...

כל ההודעות מתקבלות מהטלפון הלוויני של קובי ואלן ומתורגמות תרגום חופשי מאנגלית לעברית על ידי טל שני

Tribute to Navarana Freuchen

In Upernavik there is one small graveyard which is no longer in use. Usually people in this town are buried above ground because the island is almost all rock. The most notable grave is that of Navarana Freuchen, Peter Freuchen's wife.

Peter Freuchen was a Danish explorer who lived among the the Polar Inuit (Eskimo) in Greenland for most of his adult life, in the late 1800's and early 1900's when the arctic hardly knew the influences of the white man.

He worked with Knud Rasmussen, exploring greenland and arctic america documanting the life of the inuits .He worte several books among them: Arctic adventure; my life in the frozen north , Book of the Eskimos and Vagrant Viking : my life and adventure

Freuchen married an Inuit woman, Navarana. She followed him on some of his expeditions. With Navarana he visited Copenhagen; she was eager to see her husbend home land. However, she found it difficult to understand why any woman would live in Denmark - there are no seals or walruses and everybody must buy their food from a shop. She was especially enthusiastic about ballet.

Navarana died in 1921 during an influenza epidemic. After her death the priests would not let her be buried in Pernavik graveyard because she was a Greenlander and not a church member. Therefore, in the dark of night her husband, with four friends, snack into the graveyard and buried her in secret.

הגענו

הגענו ל"אפרנויק" UPERNAVIK העיירה המרכזית באזור.
אנחנו נמצאים בביתו של ניקולאי סורנסון ומתכננים את הפרטים האחרונים לקראת המסע.
מוודאים כי הטלפון הלוויני תקין ועוברים שוב על המפות לקראת היציאה
הספקנו כבר לבקר בבית החולים המקומי הקטן שניקולאי אחראי בו על כל שרותי המעבדה
בבית החולים 6 מיטות אשפוז ו 2 רופאים.
הכפר צבעוני מאד, קרחונים מסביב, מזג האויר נהדר, קר מאוד אבל יש שמש כל הזמן.

מחר נטוס צפונה עם ההליקופטר לתחילת המסע

Off We Go !

At last the time has come - today we start our voyage to NorthWest Greenland.
The last few weeks were so busy trying to clearour desks and also to put the last minute organization together.
Our Kokatat sponsored dry suits arrived and we gave them a first dunking in some big surf that we had here in Israel. The "Expedition" model dry suits are the best in class - in the case our protective wear the choice was easy.
The kayaks, cooking fuel and some other supplies have been transported successfully to Kullorsuaq village up North, shortly after the sea ice cleared and facilitated access to the town.
Also, according to Danish sea ice maps the area northwards towards Melville bay has started to melt so the "roads" are more or less open for us.
We are both looking forward to getting beyond the *SIX* enroute flights, long stop-overs and the probable hassles of overweight luggage.
Once we smell the salt and feel the water under the kayaks the fun will start ..
Keep checking our blog ...

עקוב אחרי... משואת חילוץ לווינית

תמונה מתוך אתר ארגון החילוץ הלוויני http://www.cospas-sarsat.org

למרות כל ההכנות הנפשיות הפיזיות והארגוניות, למרות המשוט הרזרבי, המשרוקית, חבל הגרירה, הרובה, שמיכת המילוט, חגורת הציפה וכל שאר אמצעי העזר שאנו לוקחים- משהו בכל זאת עלול להשתבש....

וכשמשהו משתבש, הוא עשוי להשתבש במהירות ובהפתעה. בים , בבידוד שאנו נמצאים בו ובתנאי האקלים הקשים אנו חייבים שתהיה לנו את האופצייה לקרוא לעזרה ולברוח...

אז פעם היו הניצולים מדליקים משואות על פסגות ההרים ועם אש או עשן מזעיקים עזרה.

באזור שבו אנו נהיה זה לא ילך. אנחנו חייבים משהו שיעבוד בכל תנאי מזג האויר, יישדר למרחקים ויגיע במהירות לאדם הנכון שבמקום הנכון - בדיוק בשביל זה פותח ה TRACER.

ה Tracer היא משואה לווינית ידנית ( Personal Locator Beacon =PLB) המכילה בתוכה GPS מובנה. במצבי חירום שיחרור הנצרה ולחיצה על הכפתור האדום של המתקן שולחת הודעת מצוקה ללווין הקרוב ביותר ומשם למוקד חירום בינלאומי. כחלק מהודעת המצוקה המועברת אל כוחות החילוץ עוברים גם נתוני מיקום של המשואה יחד עם נתונים חיוניים אודות שוכר המשואה כגון : מסלול ואופי הטיול, צרכים רפואיים, טלפונים לשעת חירום, אשר סופקו בעת השכרת המשואה.

מוקד החירום יוצר קשר עם כוחות החילוץ שבאותה מדינה ובאותו אזור: משטרה, צבא, משמר חופים וכדומה.במקביל מדווח המוקד על האירוע גם לאנשי הקשר בארץ והודעה נמסרת גם לחדר המצב של משרד החוץ בישראל.

הכל מתרחש תוך דקות וכל שעלייך לעשות כעת הוא לשים קפה ולחכות...

עד לאחרונה משואות כאלו היו אסורות למכירה בארץ אלא רק לספנים בעלי רשיונות מיוחדים של משרד התקשורת. כיום טיילים ישראלים לא צריכים לקנות בכסף מלא את המכשיר בחו"ל או להתמודד מול בירוקרטיה אדירה אלא ניתן לשכור את המכשיר לתקופת הטיול בלבד, ללא כל צורך ברישיונות מיוחדים.

באדיבות חברת "נובה תקשורת" קבלנו לתקופת המסע את ה Tracer ולמעשה כל אחד מאיתנו ישא על גופו מכשיר אחד.