חוקי הדרך בים

זיהוי כלי השייט
לאחר שסיכמנו את נושא מתן זכות הקדימה בים חייבים לזכור שקודם כול אנחנו חייבים לא רק לראות אלא כמובן גם להראות.
בים מזהות הספינות זו את זו בראייה, בשימוש באורות, בשימוש בצופרים ועל ידי מכ"ם וקשר.
לפיכך כשאנו רוצים לוודא שכלי שייט אחר ידע על קיומנו אנו צריכים להראות את עצמנו:
לחתור קרוב זה לזה ואפילו להצמד יחד ל"רפסודה" גדולה אם אין ברירה
להניף משוטים לגובה, להשתמש במראת סינוור ואפילו לעמוד בקיאק בכדי להגדיל את טווח האיתות שלנו.
בלילה ובערפל להעזר בפנס בוהק וחזק, רצוי שהאור ייראה כמה שיותר למרחוק יהיה לבן ויאיר 360 מעלות סביב.
כדאי שלאחד מאנשי הקבוצה לפחות יהיה צופר, כזה המופעל בלחץ אויר או כזה המופעל בנשיפה
בעת חציות ארוכות חשוב. מומלץ מאד לשאת מכשיר קשר מסוג VHF שדרכו ניתן יהיה ליצור קשר עם ספינה מתקרבת
ספינות רבות נעזרות במכ"ם, לזיהוי כלי שייט אחרים, בעיקר בראות לקויה. פיברגלס או פלסטיק מהם עשויים בד"כ הקיאקים הם מחזירי הד מכ"ם גרועים ביותר ולכן חשוב להצטייד במחזירי אות מכם במיוחד בחציות, צפי לתנאי ראות לקויים ובאזורים סואנים.
ככלל כאשר יש ערפל או ראות מוגבלת עדיף לנן לא לצאת לים בכלל אך אם אין ברירה או כאשר הערפל התפשט דווקא לאחר שיצאנו לים ואנו באזור יחסית עמוס בכל שייט
חשוב להתקדם קרובים זה לזה, להדליק פנסים וניתן להשתמש בצופר ערפל.

קיאקים : רואים ואינם נראים

קולות בערפל
כלי שייט מחוייבים בנשיאת כלי איתות קוליים העשויים לשמש לשם הסבת תשומת לב או אזהרה (כמו הדוגמא שנתתי קודם בנוגע לעקיפה).
צפירה קצרה אחת: עוקף מימין, שתי צפירות : עוקף משמאל. 3 צפירות: נע אחורה, 5 צפירות : זהירות ! א
ספינות משתמשות בעיק בצופרים חשמליים, כאלו המופעלים בלחץ אויר או אפילו זמבורות פלסטיק רעשניות.
אוניות גדולות משתמשות מעבר לצופרים גם בקול צלצול של פעמון וצליל של פעמון בערפל יעיד בד"כ על קרבתה של אונייה גדולה .
ספינות העושות דרכם במים בעת ערפל נוהגות, עפי חוקי הדרך לצפור צפירה ארוכה כל 2 דקות ובמידת האפשר רצוי שגם אנחנו נעשה כך במיוחד באזור סואן מבחינת כלי שייט. במידה ואנו שומעים צפירה ארוכה
שכזו מכלי שייט אחר והצפירה הולכת ומחזקת חשוב שנעצור את החתירה נתכנס זה ליד זה נפתח מכשיר קשר ונוודא שרואים ושומעים אותנו עד כמה שאפשר בכדי למנוע התנגשות.
כאשר נשמע בערפל 2 צפירות ארוכות זו אחר זו כל שתי דקות או צלצול פעמון הרי שזה סימן לספינה העוגנת בערפל ושאינה בתנועה.
מפיק הצלילים היעיל ביותר עבורנו הקיאקיסטים היא משקורקית יעילה וחזקה וכמובן עמידה למים. אבל כדאי שישה בהשג יד גם צופר אויר או זמבורה חזקה למצבי חירום.
זיכרו שגם צוללים העולים על פני השטח מצויידים לעיתים קרובות במשרוקיות ואם אתם שומעים משרוקית שכזו ולא רואים שום כלי שייט - הזכרו בצוללים ושימו לב היטב שלא לעלות על אחד שכזה.

אורות הלילה
בלילה יזהו כלי שיט אלו את אלו באמצעות תאורה המכונה "אורות ניווט" אורות הניווט הבסיסיים כוללים אור אדום בדופן השמאלית של כלי השייט (קל לזכור: אדום היה מאז ומתמיד דגלו של השמאל) אור ירוק מסמן את דופן הימנית של כלי השייט ואילו ירכתי כלי השייט יוארו באור לבן. בנוסף כלי שייט ממונעים יאירו את עצמם באור לבן בראש התורן.
בעזרת השינוי בתבנית האורות נוכל לדעת האם הספינה פונה ימינה או שמאלה, מפנה את דרכה או להפך פונה ישירות אלינו.
כאשר אנו רואים בלילה צל של ספינה עם אור ירוק אנו יכולים לדעת שאנו רואים את הדופן הימנית שלה ושקרוב לודאי שהיא שטה ימינה יחסית אלינו.
אם נראה מולנו אור אדום וסמוך לו אור ירוק זה סימן ברור לכך שכלי השייט מתקרב עם חרטומו אלינו. ואילו אם נראה אור לבן הרי שאנו מביטים בירכתי כלי השייט או בכלי שייט שעוגן
רחפות (מעבורות פופולריות באיי יוון) יסמנו את עצמם באור צהוב מהבהב, כלי שייט אלו הם מהירים מאד ומסוגלים להתקרב מאד אל החוף כך שעלינו להזהר מהם במיוחד.

בד"כ חוקי הדרך אינם מחייבים כלי שייט קטנים כמו שלנו להצטייד באורות ניווט, אלא רק באור לבן שייראה מרחוק. אבל יש הממליצים להצטייד גם באורות ניווט אדום לדופן שמאל וירק לדופן ימין של הקיאק.
הדרך הטובה ביותר להארת הקיאק בלילה תיהיה למשל בעזרת פנס ראש שיאיר את הדרך קדימה, פנס דומה שיוצמד ל PFD מאחור פנס אדום לכתף שמאל פנס ירוק לכתף ימין . זיכרו שטווח הראייה של הצבעים הירק והאדום קטנים יותר מזה של האור הלבן ולכן הם יהיו יעילים פחות.
יש הנוהגים להשתמש בפנס מנצנץ, אך אין צורך בכך שכן ממילא אנו עלים ויורדים עפני המים ורק לעיתים נדירות ייראה אור הפנס כקבוע.

קשר 
אין צורך לפרט את חשיבות נשיאת אמצעים לתקשורת בין קיאקים, בין הקיאקים לכלי שייט אחרים, תקשורת לחוף, תקשורת לחברים שבבית.
הים עשוי להיות רועש הן בשל הגלים והן בשל הרוח וכבר במרחק של מספר מטרים אנחנו עשויים להתקל בקשיי הבנה ותקשורת משמעותיים בין הקיאקים בקבוצה. לכן חשוב שבהיותכם בקבוצה שימרו על מרחק שבו אתם יכולים לא רק לראות אלא גם לשמוע זה את זה באופן ברור.
זיכרו שלכיוון הרוח השפעה גדולה על גלי הקול הנישאים באוויר ולכן קושי רב לשמוע את מי שנמצא במורד הרוח.
למשרוקית חזקה וכמובן עמידה למים חשיבות רבה במשיכת תשומת לב של חבריכם לקבוצה או גם של כלי שייט אחרים בסביבה
נסו לקבוע מספר שריקות מוסכמות בין חברי הקבוצה כמו למשל 2 שריקות קצרות כסימן לכולם להתקרב זה לזה.
קיימים גם סימנים מוסכמים של תנועות ידיים ומשוט ולפני שאתם יוצאים לים ודאו עם חברי הקבוצה שהם זוכרים את הסימנים העיקריים.
בד"כ הרת משות מאונך למים מסמנת על התכנסות כל החותרים לכיוון מי שהרים את המשוט.
הרמת משוט מאוזן לפני המים מציינת עצירת ההתקדמות.
מכישיר הקשר השונים ובמיוחד ה VHF הפכו לזמינים יותר ויותר ויש להם חשיבות רבה ביצירת קשר עם כלי שייט גדולים ועם תחנות חוף.
כלי השייט ותחנות החוף מחויבות בהאזנה כמעט רציפה לערוץ החירום (ערוץ 16) ובאמצעות ערוץ זה ניתן ליצור קשר ראשוני גם עם ספינה רחוקה המתקרבת אלינו.

תמרורים ימיים
סימונים ואורות אינם נחלתם רק של כלי השייט אלא גם של מצופים, מגדלורים, כניסות ויציאות ממרינות ונמלים וכדומה.
ארגון המגדלורים הבינלאומי קרוי International Association of Lighthouse Authorities או בקיצור IALA
והוא שקובע את כללי המיצוף וסימון בעולם.
המיצוף הלטראלי הוא התקן המתייחס לסימון כניסות או יציאות מנמלים, מרינות או תעלות. מסיבות הסטוריות נהוגות שתי שיטות הפוכות זו לזו.
שיטת IALA A היא השיטה הנהוגה ברוב העולם כולל בארץ: מצוף או אור ירוק מימין ומצוף או אור אדום משמאל כאשר אתה נכנס למרינה, נמל או תעלה.
שיטת IALA B נהוגה ביבשת אמריקה ובפיליפינים, בקוריאה וביפן שם הכל הפוך הירוק משמאל והאדום מימין בעת הכניסה לנמל.

זכור שכמו בכביש החוק מורה לספינה להפליג בצד הימני של תעלה כניסה למעגן או מעבר צד ובמיקרים רבים נעשה זאת גם אנחנו.
אלא שבניגוד לכלי שייט גדולים אנו הקיאקים בהיותנו קטנים וללא כל שוקע (עומק הספינה) המגביל את העומק בו אנו יכולים לחתור הרי שמותר ולעיתים רצוי יהיה שנחתור מחוץ לנתיב התחבורה הראשי בשוליים או אפילו מעבר למצופי הסימון כפי שהולכי רגל אינם נעים בכביש אלא על המדרכה או השוליים

המיצוף הקרדינלי הוא אורות וסימנים המזהירים מפני מכשולי ניווט ומורים לנו כיצד לעקוף אותם.
מצופים אלו צבועים בד"כ בצהוב ושחור ועליהם משולשים המציינים את הכיוון שבו עלינו לעקוף את המכשול. בלילה ינצנצו מצופים אלו ועפי מספר הניצנוצים נוכל לדעת באיזה כיוון לעקוף את המכשול.

החשיבות של הכרת המצופים השונים אינה רק קשורה במסר שהם מעבירים אלא הם עשויים לשמש אותנו גם כנקודות ציון בניווט כיוון שרובם יופיע במפה הימית.

תמרורי דרך חשובים אחרים הם המגדלורים למינהם. לא תמיד מדובר במגדלור במובן המקובל של המילה אלא לעיתים מדובר במצופים גדולים או באוניות מגדלור שעליהם איתות אור וקול אופייני. גם כאן יכול האיתות לא רק לשמש כאזהרה אלא גם נוכל לזהות בעזרת הנצנוץ האופיני של המגדלור היכן אנו נמצאים.
חשוב לזכור שבמקומות רבים בעולם תחזוקת המצופים והמגדלורים היא לקוייה והמגדלורים המסומנים יפה במפה לא יפעלו. כמו כן עשויים לשנות מעת לעת מיקום של מצופים ומגדלורים ניידים ולכן לפני שאנו יוצאים לדרכנו עלינו להתעדכן ולעדכן את המפה הימית שלנו.

לסיכום:
למד להכיר את הקיאק את היכולות שלך ושלו ואת המגבלות שלך ולשלו.
לפני היציאה לים הכר את התנאים הגאוגרפים, אזהרות ותנאי מזג האויר.
אתה משתף את הים עם כלי שייט רבים, אהיה חלק מהקהילה הימית, כבד את את זכות כלי השייט למעבר חופשי ובטוח.
השאר את הנתיב האמצעי והעמוק לכלי שייט גדולים ממך. נצל את יתרונות הקיאק והצמד לשולי הדרך הימית.
תן זכות קדימה, אל תיקח אותה. אל תגרום לכלי שייט גדולים ומסורבלים לפנות את דרכם, במיוחד כאשר תנועתם מוגבלת.
זכור את "חוק הספינה הגדולה והמכוערת": תן זכות קדימה למי שגדול ממך, ומהיר ממך ובמיוחד למי שנראה מכוער.
זכור שאף אחד לא יכול לראות אותך : דאג להצטייד בצבעים בולטים, אורות, משרוקית צופר ומכשירי קשר.
כשאתה נותן זכות קדימה עשה זאת באופן ברור - דאג שכלי השייט ידע בבירור את כוונותיך.

חוקי הדרך בים

חוקי הדרך: "עושה דרכו במים"

אנחנו כקיאקיסטים חייבים לשתף את המים שסביבנו עם כלי שייט רבים אחרים ולעיתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו בכניסות ויציאות ממרינות ונמלים ובתוך נתיבי שייט.
משנה לשנה יותר כלי שייט הומים מסביבנו מיאכטת מפוארות של בעלי בנקים ועד לגלשנים וקייטים. לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מול כלי שייט הדוהר לעברנו ותוהים האם הוא בכלל רואה אותנו ומה לכל הרוחות עלינו לעשות.
במאמר הזה אנסה לתאר את חוקי הדרך העיקריים שבים ובמיוחד אלו הרלוונטים לנו שוכני הקיאקים.

ההיסטוריה של הימאות ארוכה כימי ההיסטוריה האנושית כולה וככל שגדלו והתרבו כלי השייט וככל שהם הפכו למהירים ויעילים יותר כך גדל הצורך בחוקים ותקנות שיסדירו את תנועת כלי השייט בים. חוקי הדרך בים התפתחו במהלך שנים רבות וכיום ההסכמה עליהם היא בינלאומית ומעוגנת בחוק. חוקי הדרך חלים על כל כלי השייט ממכליות הדלק הענקיות ועד אלינו לקיאקים. החוקים מתייחסים להיבטים שונים בתנועת כלי השייט בים כמו אורות לילה, דגלים, צפירות ואותות אך קודם כל, כמו בכביש, קובעים חוקי הדרך את מתן זכות הקדימה.

קורס התנגשות
לפני שנבחן את השאלה למי זכות הקדימה ומה לעשות ננסה קודם כל להגדיר מתי יש צורך לפנות דרך.
המצב בו שני כלי שייט מתקרבים זה לזה באופן כזה שבמידה והאחד לא יפנה דרך לשני הם עלולים להתנגש הוא מצב הקרוי "קורס התנגשות"
ההגדרה הפורמלית אך גם המעשית לקורס התנגשות הוא "כאשר הכיוון אל כלי השייט כמעט ואינו משתנה אך המרחק הולך וקטן". בניגוד לכביש אין בים כבישים ונתיבים כך שכלי שייט המופיע לכאורה כמעט במקביל אלייך עשוי להיות בקורס התנגשות במידה ואתה שם לב שהכיוון ממך אליו אינו משתנה אך המרחק הולך וקטן, כך שאם תמשיכו כל אחד בדרכו בסופו של דבר תתנגשו.
לא תמיד קל להבין מהו הכיון של כלי השייט, הים גלי, אתה על הקיאק מתנדנד והספינה שממולך מזגזגת. בכדי להבין האם אתה קורס התנגדות עם כלי השייט שמלפנייך, שמור על קורס קבוע ושים לב האם הזוית בינן ובינו נשארת קבועה והא המרחק בינכם מצטמצם. למשל כלי השייט נותר בשעה "2" שלך (שעה "12" היא החרטום) אך הוא הולך ומתקרב.

כיצד לפנות את הדרך
ואם החלטנו לפנות דרך איך עושים זאת ?: הכלל אומר שאם אתה מפנה דרך עלייך לעשות זאת באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים. לכן כשאנחנו הקיאקיסטים נרצה להראות לספינה מסויימת שאנו מפנים לה דרך עליינו לפנות ימינה או שמאלה באופן חד וברור (אפילו 90 מעלות), אבל באופן כזה שנוכל המשיך ולשמור על קשר עין עם כלי השייט. לכן אני ממליץ לעולם לא לסובב את הגב לכלי שייט המתקרב אלינו גם אם אנו ממהרים להתרחק ממנו.
הכלל הזה נכון גם אם החלטנו שזכות הקדימה היא שלנו ועל כלי השייט שמולנו לפנות לנו את הדרך, במקרה זה עליינו להמשיך ולשמור על קורס ומהירות אחידים ולא לבלבל את הספינה המנסה לפנות לנו את הדרך.

אז מי מפנה למי ?
נבחן את הכללים העיקריים לפנוי הדרך בים:
הכלל הראשון אומר שכלי שייט יפנה את דרכו לטובת כל שייט שאינו בדרך
כלומר כלי שייט יפנה את דרכו לכלי שייט שעוגן או שנמצא על שירטון, סתם עצירה למנוחה אינה נחשבת לעגינה ולכן גם אם אנו נחים, נמצאים במצב עצירה או מתאמנים בגילגולים עלינו להרים את המשוטים ולהתחיל לחתור במידה ואנו צריכים לפנות את הדרך לסירה אחרת.

כמובן שקיימים כלי שייט בים המצויים במצב של עצירה בים עקב עבודה וגם אז כדאי להתרחק מהם כמו למשל ספינה העוסקת בדייג או סירת צוללים.
סירת צוללים מסמנת עצמה עיי הנפת דגל משונץ כחול ולבן. החוק מורה להתרחק ממנה כ 200 מטר לפחות וגם אנחנו הקיאקיסטים חייבים בזהירות רבה : כבר קרה שצולל עלה לפני המים ממש מול חרטומו של קיאק מהיר.

הכלל השני אומר שלא חשוב באיזה כלי שייט אנחנו, תמיד כלי שייט העוקף כלי שייט אחר חובתו שלו לדאוג למנוע התנגשות. בימאות מכונה כלי שייט עוקף ככלי שייט "משיג ועובר"
כאשר אנו חותרים ומאחורי גבינו מופיעה סירה מהירה חובתה לשנות את קורס ההפלגה שלה ולא משנה אם אנחנו קיאק, יאכטה או נושאת מטוסים. לכן עלינו להמשיך בדרכנו כרגיל, אם נתחיל לפתע לשנות את קורס התקדמות שלנו אנו עשויים לבלבל את נהג הסירה שמאחורינו.
בניגוד לכביש הרי שכלי שייט יכול לעקוף מימין או משמאל ולכן במידה וכלי שייט עוקף אותנו מאחורי הירכתיים עלינו להקפיד לשמור על אותו קורס (נתיב) ולא לשנותו.
כלי השייט העוקף עשוי להתריע בפניינו על העקיפה כאשר צפירה אחת משמעותה אני עוקף מימין ואילו 2 צפירות מעידות על כוונת עקיפה משמאל.
זיכרו אבל שבתנאים מסויימים, בגלל ראות לקויה, חוסר תשומת לב ואולי רשלנות של נהג הסירה, הוא עשוי שלא לשים לב לקיומינו ולכן במידה ואנחנו רואים שהמרחק הולך ומצטמצם והסירה אינה עושה שום סימן שהיא הולכת לשנות את קורס הפלגתה עלינו לנסות לאותת לנהג הסירה על קיומינו למשל עיי הנפת משוט, הדלקת אור, או כל אמצעי אחר ובמקביל לנסות ולשנות את קורס החתירה שלנו באופן חד וברור, בכדי למנוע התנגשות.

ההיררכיה של פינוי הדרך
כאשר לא מדובר במצב עקיפה אלא בכל מצב אחר של קורס התנגשות קיימת בחוקי הדרך בים היררכיה קפדנית שבה הכללים ברורים. למשל: ספינה המפליגה עם מנוע תמיד תפנה את דרכה לטובת מפרשית ואילו מפרשית חייבת לפנות את דרכה לספינת דייג, וספינת דייג חייבת לפנות את דרכה לספינה המוגבלת ביכולת התמרון עקב גרירה או עבודות אחרות בים (כמו ספינת ההולמה העוסקת בהעמקת הכניסה למרינות בארץ).
ובתחתית ההיררכייה כולם גם ספינת דייג וגם ספינת נוסעים ענקית חייבים תמיד לפנות דרך ולתת זכות קדימה לסירות קטנות כולל גם לנו לקיאקים.
בישראל, סירה קטנה מוגדרת בחוקי הדרך כסירה שהיא קטנה מ 7 מטר - זה בהחלט עונה על ההגדרה של רוב הקיאקים.
ההנחה בחוקי הדרך היא ששייטי סירות קטנות הם כאלו שאינם מכירים את חוקי הדרך בים, כמו הולכי רגל שמעולם לא למדו נהיגה ולכן חייבים לתת להם את זכות הקדימה.

בדרך כלל, כאשר שתי כל שייט נמצאים בקורס התנגשות הרי שהספינה הרואה את חברתה מימין היא זו שתפנה את דרכה. ("הרואה מימין מפנה")
כאשר כלי השייט נמצא זה מול חרטומו של זה על כל אחד מהם לפנות ימינה באופן ברור - בדיוק כמו בכביש והדבר נכון גם באיים הבריטים למשל.
לגבי מפגש של שתי מפרשיות בים המצב מסובך יותר וקשור ביחס שבין הספינות לבין הרוח ולא בנדון בכך כאן.

אבל חשוב לנו לזכור שלמרות שהחוק מחייב את כלי השייט לפנות לנו הקיאקים את הדרך רוב כלי השייט יתקשו לעשות זאת.
למשל, ליאכטות ולסירות מפרש יכולת תמרון מוגבל עקב תלותן בכיוון הרוח. במידה וספינת המפרש רוצה לשנות את נתיב הפלגתה בכדי להמנע מהתנגשות בנו למשל היא תהיה חייבת לבצע פעולות מורכבות של העברת המפרש מצד לצד זהו אינו תהליך פשוט עבור צוות הספינה ועלינו לקחת זאת בחשבון במידה ואנו קרובים מדי ליאכטה.
מאותה סיבה בדיוק יאכטות גם נוטת לבצע את הסיבובים שלם יחסית בפתאומיות, בעוד שספינה מנועית עשוייה להסתובב בהדרגה הרי שאנו עשויים לראות יאכטה השומרת על נתיב הפלגה קבוע ולפתע פונה ב 90-120 מעלות הצידה.

הזהירות מעל הכל
אז כדי להדגיש שוב: לאחר שבישרתי לכם על זכות הקדימה שהוענקה לנו הקיאקיסטים בזכות העובדה שכלי השייט שלנו קטן ואיטי יחסית עלי למהר ולסייג את הנאמר ולהכריז על קיומו של חוק בלתי כתוב שאותו עלינו לשנן המכונה באנגלית The Gross Tonnage Rule ושאני מציע לקרוא לו בעברית פחות מנומסת: "חוק הספינה הגדולה והמכוערת".
תן זכות קדימה בים לכל כלי שייט גדול, מהיר וכבד ממך
וזאת משלשה טעמים עיקריים:
1. אנו הקיאקיסטים חותרים בסירות קטנות נמוכות צרות שמבחינת כלי שיט רבים בים הם כמעט בלתי נראות. סירה מהירה עשוייה להבחין בנו רק בקרבה מסוכנת, ספינה גדולה עשוייה שלא להבחין בנו כלל.
2. חשוב גם לזכור שבניגוד לכביש לספינות אין כל דרך לחרוק בלמים ולעשות עצירת פתע של ממש. ספינה גדולה הרוצה לעצור חייבת להפעיל את מנועיה אחורה, זה לעיתים קשה ואפילו בלתי אפשרי והסיכוי שספינה גדולה תעשה זאת לנוכח מכשול לא צפוי בדרך הוא לצערי קטן - ולכן חובת הזהירות נופלת תמיד עליינו.
3. הסיבה השלישית קשורה דווקא ליתרוננו הגדול וזה יכולת התמרון המצויינת שלנו במים והיכולת לעצור את הקיאק באופן מיידי. כפי שהזכרתי קודם, ליאכטה מפרשית קשה מאד לשנות כוון זה דורש לעיתים שנוי מערך המפרשים וכפי שציינתי קודם עצירת ספינה שטה הוא קשה מאד.
לכן מוטב שבים, כמו בכביש תמיד נזכור להיות חכמים ולא צודקים ותמיד כאשר זה אפשרי, לפנות את הדרך לכלי שייט גדולים ומסורבלים מאיתנו, וכאשר ענו עושים זאת, לעשות זת באופן שאינו משתמע לשתי פנים בבהירות ובהחלטיות בכדי לא לבלבל את קברנטי כלי השייט שלפנינו.

חוק הספינה הגדולה והמכוערת

אחריות הקברניט
החוק וההיגיון מטילים על קברניט הספינה ("הסקיפר") את האחריות למנוע תאונות. וכן, גם קיאקיסט בודד על קיאק חייב לנהוג כקברניט ספינה. בכדי למנוע תאונות כל אחד מאיתנו חייב:
לדאוג לתקינות הקיאק המשוט והציוד
להכיר את האזור בו אנו עומדים לחתור, את נתיבי השייט, אזורים שבהם השייט מוגבל, את מסלולי הספינות או המעבורות העוברות באזור
להכיר את התקנות המקומיות או אזהרות ניווט.
לדאוג להכיר את מזג האויר הצפוי ומשטר הרוחות והגלים
להצטייד בכלי איתות וסימון
מידע על הסביבה הימית ניתן למצוא קודם כל בעיון במפות הימיות אך כמובן גם באינטרנט באתרים של השיטור הימי, משרד התחבורה ("

הודעות למשיטים"), משמר החופים בארצות אחרות, אתרי מזג אויר וכדומה.
בעת החתירה יש להיות עירניים לגבי תנועת כלי השייט האחרים, לתצפת ולשים לב לכלי שייט מתקרבים או כאלו העשויים להיות בקורס התנגשות עמנו.

חוקי הדרך: "עושה דרכו במים"

אנחנו כקיאקיסטים חייבים לשתף את המים שסביבנו עם כלי שייט רבים אחרים ולעיתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו בכניסות ויציאות ממרינות ונמלים ובתוך נתיבי שייט.
משנה לשנה יותר כלי שייט הומים מסביבנו מיאכטת מפוארות של בעלי בנקים ועד לגלשנים וקייטים. לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מול כלי שייט הדוהר לעברנו ותוהים האם הוא בכלל רואה אותנו ומה לכל הרוחות עלינו לעשות.
במאמר הזה אנסה לתאר את חוקי הדרך העיקריים שבים ובמיוחד אלו הרלוונטים לנו שוכני הקיאקים.

ההיסטוריה של הימאות ארוכה כימי ההיסטוריה האנושית כולה וככל שגדלו והתרבו כלי השייט וככל שהם הפכו למהירים ויעילים יותר כך גדל הצורך בחוקים ותקנות שיסדירו את תנועת כלי השייט בים. חוקי הדרך בים התפתחו במהלך שנים רבות וכיום ההסכמה עליהם היא בינלאומית ומעוגנת בחוק. חוקי הדרך חלים על כל כלי השייט ממכליות הדלק הענקיות ועד אלינו לקיאקים. החוקים מתייחסים להיבטים שונים בתנועת כלי השייט בים כמו אורות לילה, דגלים, צפירות ואותות אך קודם כל, כמו בכביש, קובעים חוקי הדרך את מתן זכות הקדימה.

קורס התנגשות
לפני שנבחן את השאלה למי זכות הקדימה ומה לעשות ננסה קודם כל להגדיר מתי יש צורך לפנות דרך.
המצב בו שני כלי שייט מתקרבים זה לזה באופן כזה שבמידה והאחד לא יפנה דרך לשני הם עלולים להתנגש הוא מצב הקרוי "קורס התנגשות"
ההגדרה הפורמלית אך גם המעשית לקורס התנגשות הוא "כאשר הכיוון אל כלי השייט כמעט ואינו משתנה אך המרחק הולך וקטן". בניגוד לכביש אין בים כבישים ונתיבים כך שכלי שייט המופיע לכאורה כמעט במקביל אלייך עשוי להיות בקורס התנגשות במידה ואתה שם לב שהכיוון ממך אליו אינו משתנה אך המרחק הולך וקטן, כך שאם תמשיכו כל אחד בדרכו בסופו של דבר תתנגשו.
לא תמיד קל להבין מהו הכיון של כלי השייט, הים גלי, אתה על הקיאק מתנדנד והספינה שממולך מזגזגת. בכדי להבין האם אתה קורס התנגדות עם כלי השייט שמלפנייך, שמור על קורס קבוע ושים לב האם הזוית בינן ובינו נשארת קבועה והא המרחק בינכם מצטמצם. למשל כלי השייט נותר בשעה "2" שלך (שעה "12" היא החרטום) אך הוא הולך ומתקרב.

כיצד לפנות את הדרך
ואם החלטנו לפנות דרך איך עושים זאת ?: הכלל אומר שאם אתה מפנה דרך עלייך לעשות זאת באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים. לכן כשאנחנו הקיאקיסטים נרצה להראות לספינה מסויימת שאנו מפנים לה דרך עליינו לפנות ימינה או שמאלה באופן חד וברור (אפילו 90 מעלות), אבל באופן כזה שנוכל המשיך ולשמור על קשר עין עם כלי השייט. לכן אני ממליץ לעולם לא לסובב את הגב לכלי שייט המתקרב אלינו גם אם אנו ממהרים להתרחק ממנו.
הכלל הזה נכון גם אם החלטנו שזכות הקדימה היא שלנו ועל כלי השייט שמולנו לפנות לנו את הדרך, במקרה זה עליינו להמשיך ולשמור על קורס ומהירות אחידים ולא לבלבל את הספינה המנסה לפנות לנו את הדרך.

אז מי מפנה למי ?
נבחן את הכללים העיקריים לפנוי הדרך בים:
הכלל הראשון אומר שכלי שייט יפנה את דרכו לטובת כל שייט שאינו בדרך
כלומר כלי שייט יפנה את דרכו לכלי שייט שעוגן או שנמצא על שירטון, סתם עצירה למנוחה אינה נחשבת לעגינה ולכן גם אם אנו נחים, נמצאים במצב עצירה או מתאמנים בגילגולים עלינו להרים את המשוטים ולהתחיל לחתור במידה ואנו צריכים לפנות את הדרך לסירה אחרת.

כמובן שקיימים כלי שייט בים המצויים במצב של עצירה בים עקב עבודה וגם אז כדאי להתרחק מהם כמו למשל ספינה העוסקת בדייג או סירת צוללים.
סירת צוללים מסמנת עצמה עיי הנפת דגל משונץ כחול ולבן. החוק מורה להתרחק ממנה כ 200 מטר לפחות וגם אנחנו הקיאקיסטים חייבים בזהירות רבה : כבר קרה שצולל עלה לפני המים ממש מול חרטומו של קיאק מהיר.

הכלל השני אומר שלא חשוב באיזה כלי שייט אנחנו, תמיד כלי שייט העוקף כלי שייט אחר חובתו שלו לדאוג למנוע התנגשות. בימאות מכונה כלי שייט עוקף ככלי שייט "משיג ועובר"
כאשר אנו חותרים ומאחורי גבינו מופיעה סירה מהירה חובתה לשנות את קורס ההפלגה שלה ולא משנה אם אנחנו קיאק, יאכטה או נושאת מטוסים. לכן עלינו להמשיך בדרכנו כרגיל, אם נתחיל לפתע לשנות את קורס התקדמות שלנו אנו עשויים לבלבל את נהג הסירה שמאחורינו.
בניגוד לכביש הרי שכלי שייט יכול לעקוף מימין או משמאל ולכן במידה וכלי שייט עוקף אותנו מאחורי הירכתיים עלינו להקפיד לשמור על אותו קורס (נתיב) ולא לשנותו.
כלי השייט העוקף עשוי להתריע בפניינו על העקיפה כאשר צפירה אחת משמעותה אני עוקף מימין ואילו 2 צפירות מעידות על כוונת עקיפה משמאל.
זיכרו אבל שבתנאים מסויימים, בגלל ראות לקויה, חוסר תשומת לב ואולי רשלנות של נהג הסירה, הוא עשוי שלא לשים לב לקיומינו ולכן במידה ואנחנו רואים שהמרחק הולך ומצטמצם והסירה אינה עושה שום סימן שהיא הולכת לשנות את קורס הפלגתה עלינו לנסות לאותת לנהג הסירה על קיומינו למשל עיי הנפת משוט, הדלקת אור, או כל אמצעי אחר ובמקביל לנסות ולשנות את קורס החתירה שלנו באופן חד וברור, בכדי למנוע התנגשות.

ההיררכיה של פינוי הדרך
כאשר לא מדובר במצב עקיפה אלא בכל מצב אחר של קורס התנגשות קיימת בחוקי הדרך בים היררכיה קפדנית שבה הכללים ברורים. למשל: ספינה המפליגה עם מנוע תמיד תפנה את דרכה לטובת מפרשית ואילו מפרשית חייבת לפנות את דרכה לספינת דייג, וספינת דייג חייבת לפנות את דרכה לספינה המוגבלת ביכולת התמרון עקב גרירה או עבודות אחרות בים (כמו ספינת ההולמה העוסקת בהעמקת הכניסה למרינות בארץ).
ובתחתית ההיררכייה כולם גם ספינת דייג וגם ספינת נוסעים ענקית חייבים תמיד לפנות דרך ולתת זכות קדימה לסירות קטנות כולל גם לנו לקיאקים.
בישראל, סירה קטנה מוגדרת בחוקי הדרך כסירה שהיא קטנה מ 7 מטר - זה בהחלט עונה על ההגדרה של רוב הקיאקים.
ההנחה בחוקי הדרך היא ששייטי סירות קטנות הם כאלו שאינם מכירים את חוקי הדרך בים, כמו הולכי רגל שמעולם לא למדו נהיגה ולכן חייבים לתת להם את זכות הקדימה.

בדרך כלל, כאשר שתי כל שייט נמצאים בקורס התנגשות הרי שהספינה הרואה את חברתה מימין היא זו שתפנה את דרכה. ("הרואה מימין מפנה")
כאשר כלי השייט נמצא זה מול חרטומו של זה על כל אחד מהם לפנות ימינה באופן ברור - בדיוק כמו בכביש והדבר נכון גם באיים הבריטים למשל.
לגבי מפגש של שתי מפרשיות בים המצב מסובך יותר וקשור ביחס שבין הספינות לבין הרוח ולא בנדון בכך כאן.

אבל חשוב לנו לזכור שלמרות שהחוק מחייב את כלי השייט לפנות לנו הקיאקים את הדרך רוב כלי השייט יתקשו לעשות זאת.
למשל, ליאכטות ולסירות מפרש יכולת תמרון מוגבל עקב תלותן בכיוון הרוח. במידה וספינת המפרש רוצה לשנות את נתיב הפלגתה בכדי להמנע מהתנגשות בנו למשל היא תהיה חייבת לבצע פעולות מורכבות של העברת המפרש מצד לצד זהו אינו תהליך פשוט עבור צוות הספינה ועלינו לקחת זאת בחשבון במידה ואנו קרובים מדי ליאכטה.
מאותה סיבה בדיוק יאכטות גם נוטת לבצע את הסיבובים שלם יחסית בפתאומיות, בעוד שספינה מנועית עשוייה להסתובב בהדרגה הרי שאנו עשויים לראות יאכטה השומרת על נתיב הפלגה קבוע ולפתע פונה ב 90-120 מעלות הצידה.

הזהירות מעל הכל
אז כדי להדגיש שוב: לאחר שבישרתי לכם על זכות הקדימה שהוענקה לנו הקיאקיסטים בזכות העובדה שכלי השייט שלנו קטן ואיטי יחסית עלי למהר ולסייג את הנאמר ולהכריז על קיומו של חוק בלתי כתוב שאותו עלינו לשנן המכונה באנגלית The Gross Tonnage Rule ושאני מציע לקרוא לו בעברית פחות מנומסת: "חוק הספינה הגדולה והמכוערת".
תן זכות קדימה בים לכל כלי שייט גדול, מהיר וכבד ממך
וזאת משלשה טעמים עיקריים:
1. אנו הקיאקיסטים חותרים בסירות קטנות נמוכות צרות שמבחינת כלי שיט רבים בים הם כמעט בלתי נראות. סירה מהירה עשוייה להבחין בנו רק בקרבה מסוכנת, ספינה גדולה עשוייה שלא להבחין בנו כלל.
2. חשוב גם לזכור שבניגוד לכביש לספינות אין כל דרך לחרוק בלמים ולעשות עצירת פתע של ממש. ספינה גדולה הרוצה לעצור חייבת להפעיל את מנועיה אחורה, זה לעיתים קשה ואפילו בלתי אפשרי והסיכוי שספינה גדולה תעשה זאת לנוכח מכשול לא צפוי בדרך הוא לצערי קטן - ולכן חובת הזהירות נופלת תמיד עליינו.
3. הסיבה השלישית קשורה דווקא ליתרוננו הגדול וזה יכולת התמרון המצויינת שלנו במים והיכולת לעצור את הקיאק באופן מיידי. כפי שהזכרתי קודם, ליאכטה מפרשית קשה מאד לשנות כוון זה דורש לעיתים שנוי מערך המפרשים וכפי שציינתי קודם עצירת ספינה שטה הוא קשה מאד.
לכן מוטב שבים, כמו בכביש תמיד נזכור להיות חכמים ולא צודקים ותמיד כאשר זה אפשרי, לפנות את הדרך לכלי שייט גדולים ומסורבלים מאיתנו, וכאשר ענו עושים זאת, לעשות זת באופן שאינו משתמע לשתי פנים בבהירות ובהחלטיות בכדי לא לבלבל את קברנטי כלי השייט שלפנינו.

חוק הספינה הגדולה והמכוערת

אחריות הקברניט
החוק וההיגיון מטילים על קברניט הספינה ("הסקיפר") את האחריות למנוע תאונות. וכן, גם קיאקיסט בודד על קיאק חייב לנהוג כקברניט ספינה. בכדי למנוע תאונות כל אחד מאיתנו חייב:
לדאוג לתקינות הקיאק המשוט והציוד
להכיר את האזור בו אנו עומדים לחתור, את נתיבי השייט, אזורים שבהם השייט מוגבל, את מסלולי הספינות או המעבורות העוברות באזור
להכיר את התקנות המקומיות או אזהרות ניווט.
לדאוג להכיר את מזג האויר הצפוי ומשטר הרוחות והגלים
להצטייד בכלי איתות וסימון
מידע על הסביבה הימית ניתן למצוא קודם כל בעיון במפות הימיות אך כמובן גם באינטרנט באתרים של השיטור הימי, משרד התחבורה ("

הודעות למשיטים"), משמר החופים בארצות אחרות, אתרי מזג אויר וכדומה.
בעת החתירה יש להיות עירניים לגבי תנועת כלי השייט האחרים, לתצפת ולשים לב לכלי שייט מתקרבים או כאלו העשויים להיות בקורס התנגשות עמנו.