באביב 2008 נחתנו במסוק בכפר קטן בצפון גרינלנד שם חיכו לנו 2 קיאקים ששימשו אותנו למסע בממלכת הקרחונים והאסקימואים.

המסע ערך כחודש ימים על פני מאות קלומטרים. הבלוג מתאר את הרקע וההכנות ליציאה למסע, מספר על גרינלנד והאזור הארקטי, על האסקימואים, ועל עולם הקיאקים.

אלן ברוק וקובי שדה


Melville Bay הקטע הראשון במסלול

צילום אויר של האזור הדרומי של המפרץ
ב 20 ליוני אנו ננחת במסוק בכפר קולורסואק Kullorsuaq שם ימתינו לנו הקיאקים. לאחר הצטיידות והתארגנות סופית אנו נצא צפונה לקטע הראשון ואולי הקשה והמעניין ביותר במסע: מפרץ מלביל Melville Bay .
מפרץ רחב זה הקרוי בגרינלנדית Qimusseriarsuaq (מזחלת הכלבים הגדולה) מכוסה ברובו בים קפוא, חופיו משופעים בקרחונים ורק פיסות אדמה בודדות פזורות בו ללא כל ישובים. המפרץ משתרע מהכפר בו נתחיל את מסענו ועד לאזור Thule שבצפון.
העדרה של קרקע מוצקה במפרץ זה הביא לבידודם של האסקימואים של הקוטב משאר גרינלנד עד לפני 100-120 שנה. זו הסיבה למשל שהאסקימואים שמצפון למפרץ זה מדברים גרינלנדית בניב הקרוב לשפתם של האסקימואים של קנדה בשונה משפתם של האסקימואים במערב גרינלנד.
גם כיום מקשה המפרץ על המעבר בין האזורים והקשר בין צפון גרינלנד למערבה מתקיים בעיקר באמצעות טיסות.בנוסף לקרח הרב, המפרץ נתון להשפעתם של רוחות עזות ותנאים סוערים - תנאים המביאים להווצרות סדקים ורווחים גדולים בים הקפוא שמנוצלים על ידי לוויתני הבלוגה והלויתן חד-הקרן. הקרח הרב באזור זה מושך אליו גם את דובי הקוטב הצדים שם לכל אורך השנה.
למעשה העושר בבע"ח אלו הביא להכרזת חלק גדול מהמפרץ כשמורת טבע במטרה להגן על אוכלוסיית הבלוגות, לויתיני החד קרן והדובים הלבנים מפני ציד.
באזור זה הציד מותר רק לאסקימואים המקומיים ובתנאי שהוא מבוצע לצריכה עצמית ובשימוש באמצעים מסורתיים כו מזחלות, קיאקים וחניתות. לחלקה הפנימי של השמורה אסורה הכניסה גם לציידים המקומיים אלא אם הם במרדף אחר דוב קוטב פצוע בו הם פגעו באזור המותר לציד.
אל תטעו לחשוב שמדובר בשמורה טבע כפי שאנו מכירים בארץ: מדובר בשטח עצום, פראי לחלוטין המתחיל צפונית לקו הרוחב 75.5 לערך ועד ל 76.5 לערך - לאורך מאות קילומטרים.
לא ידוע לנו עד כה על משלחות קיאקים שחצו או חדרו לעומקו של המפרץ, האסקימואים הנעזרים בקיאקים מביאים אותם בד"כ על גבי מזחלות הכלבים לאזור הצייד.
אלן ואני ננסה להגיע לגבולות הדרומיים של השמורה במטרה להכיר את האזור, להתנסות בהתמודדות עם ים קפוא לחלוטין, לבדוק את עבירותו ונגישותו מבחינת תנועת קיאקים, ולפגוש בבעלי החיים המדהימים שבאזור.
רובו של הים באזור זה נותר קפוא גם בקיץ אבל אנו מקווים שבעזרת עצות המקומיים, ניווט מוצלח, תנאי ים נוחים והרבה מזל נצליח לחדור ולחקור את האזור.
זרמים ורוחות עשויים ליצור מחסום בלתי עביר של קרח לאורך החוף והאפשרות הזו בהחלט ברורה לנו, אך חוסר הודאות הקשורה בהתנהגות הים והקרח הוא חלק מהקסם שבמסעות באזור הארקטי.

הקרח השקט SILENT SNOW

Søren Nikolaj Sørensen, Kullorsuaq, Greenland
מסוכן לעמוד בקצה הפרמידה

האזור הארקטי הוא אזור קשה ואכזר מבחינה אקלימית אך בכל זאת הוא עשיר בבעלי חיים - רובם ימיים. מפלנקטון ודגה עשירה ועד לכלבי הים והלוויתנים הגדולים.
בראש פירמידת המזון הזו עומדים תושבי המקום: האסקימואים.
לאסקימואים לא הייתה אפשרות לא למרעה ולא לחקלאות וכל אורח חייהם מתבסס על ציד ודיג. לא מדובר רק במזון ופרנסה אלא בתרבות שלמה, חיי קהילה ומנהגים.
חוסר הירקות והפירות בתפריט האסקימואי אילץ אותם לסגל לעצמם תפריט ייחודי שבין השאר מתבסס גם על שומן בעל החיים הימיים ועל אכילת מזון חי שבו ניתן לשמור על תכולת ויטמינים הכרחיים מבלי שיהרסו בבישול.
תזונה זו הוכחה כבריאה ועשירה והאסקימואים ידועים בעמידותם לטרשת עורקים ומחלות לב.
אלא שלעמוד בראש פרמידת המזון עלול להיות מסוכן.
מתברר בבדיקות שבוצעו ברחבי האזור הארקטי שתכולת הרעלים (כספית למשל) בדמם של האסקימואים היא הגבוהה ביותר בעולם, דווקא באזור פראי ולא מתועש זה.
רעלנים אלו מקורם מזהום מי הים בארצות המתועשות משפכי תעשייה ומחומרי הדברה. הזהום מגיע לפלנקטון המצוי בשפע באזור הארקטי. יצורים זעירים אלו נאכלים על ידי דגים, הנאכלים על ידי דגים גדולים יתר המוצאים את עצמם לבסוף כתפריט העיקרי של שחפים, כלבי הים, כרישים, דולפינים, דובים או לוויתנים. משלב אל שלב בשרשרת הזון הולך וגדל ריכוז הרעלים שבגופם של בעלי החיים.
בסופו של דבר בראש פרמידת המזון עומדים תושבי הצפון שבהם מצטבר הריכוז הגבוה ביותר של רעלנים.

הבעייה הזו מציבה דילמה בלתי פתורה לתושבים המקומיים. מסורת הציד באזור הארקטי חזקה מאד ועליה מתבססת הקהילה גם כלכלית וגם חברתית. המזון הלא מקומי הוא יקר ולא תמיד זמין והוא ללא ספק פחות מותאם לאורח חהחיים ולתנאים המקומיים כך שזניחת הצייד והשינוי בתפריט עלול להביא לנזקים אחרים.

כיום מתנהל מסע הסברה רחב היקף להגברת המודעות וחיפוש פתרונות לבעיה תחת השם SILENT SNOW שהוא גם שמו של ספרה של מרלה קון, עיתונאית שחקרה מקרוב את הבעיה ותוכלו לקרוא על כך באתר: http://www.silentsnow.org/

על רוחות מוזרות, מפולות שלגים ושגעון...

רוח היא לרוב הגורם החשוב ביותר המשפיע על הים ועל הקיאקים ובתכנון מסע מהסוג שלנו חייבים בין השאר ללמוד ולהבין את משטר הרוחות באזור. כיוון הרוחות, עוצמתן, וכמה מהר הן מתחלפות.

השילוב שבין כיפת הקרח העצומה של גרינלנד, הקרחונים והים עשוי ליצור תופעות מיקרואקלימיות מעניינות אך בהחלט גם מטרידות.
כאשר רמה עם לחץ ברומטרי גבוה מצטברת מעל אזור הררי וקר, צפיפות האויר עול, הוא הופך לכבד יותר ואז מסת האויר פשוט נופלת במדרונות ההרים כמו מפולת שלגים אבל מפולת של רוח. כשהפרשי הטמפרטורה, הגובה והלחץ אינם גבוהים הרוח עשוייה להיות קלה יחסית ואפילו נעימה מה שמכונה גם MOUNTAIN BREEZE
אבל באזורים מסווימים ובתנאים מסויימים רוח שכזו עשוייה להתפתח למשבים חזקים מאד: ואז היא מכונה רוח קטבטית KATABATIC WINDS שפירושה ביוונית "הרוח היורדת במדרון ההר".
בים התיכון אנו מכירים את ה Mistral הנושבת מאזור האלפים הצרפתיים לים התיכון ואת ה Bora הנושבת מצפון איטליה אל הים האדריאטי. באלסקה מכונות רוחות אלו Williwaw וביפן: Oroshi
הרוחות הקטבטיות החזקות ביותר תוארו באנטרטיקה הן עשויות להגיע למהירות של 200 מיל בשעה והן למעשה הרוחות העזות ביותר שתוארו על פני כדור הארץ.

רוחות קטבטיות עשויות להופיע גם בגרינלנד ולגלוש מכיפת הקרח אל הים אלא שבעת שחקרנו את הנושא בגרינלנד התברר שאנו עשויים להתקל גם ברוח בלתי שגרתית אחרת: רוח הפן.
רוחות אלו תוארו לראשונה בעיקר אלפים. מדובר ברוח היורדת מההר אלא שבגלל שהיא יבשה וללא משקעים ובשל העובדה שבירידתה המהירה צפיפות עולה במהירות הופכת הרוח לחמה מאד. לעיתים מדובר בעלייה של עשרות מעלות יחסית לטמפרטורת הסביבה. באלפיים מכונות רוחות אלו רוחת הפן FöhnWinds: כן, בדיוק כמו שמם של מייבשי השיער, שמרוח זו לקוח שמם.
הרוח עשוייה להיות כה חמה שהיא עלולה לגרום להמסת שלגים פתאומית ומפולות שלגים.
מעבר להשפעות הפיזיות שלה, הרוח המקומית הזו תוארה כמעוררת מיגרנות, שגעון ושאר תחלואים מוזרים בקרב המקומיים מה שמכונה גם : Föhnkrankheit= Föhn-sickness וחוקרים ממינכן מצאו עליה של 10 % בהתאבדויות ובתאונות בתקופות בהם נושבת רוח זו.
בקרליפוניה ומקסיקו מכונות רוחות אלו SANTA ANA WINDS שאינן אלא שיבוש מכוון של השם SATAN WINDS