באביב 2008 נחתנו במסוק בכפר קטן בצפון גרינלנד שם חיכו לנו 2 קיאקים ששימשו אותנו למסע בממלכת הקרחונים והאסקימואים.

המסע ערך כחודש ימים על פני מאות קלומטרים. הבלוג מתאר את הרקע וההכנות ליציאה למסע, מספר על גרינלנד והאזור הארקטי, על האסקימואים, ועל עולם הקיאקים.

אלן ברוק וקובי שדה


עולם החי הארקטי

המסע שלנו יתנהל לאורך החוף הצפון מערבי של גרינלנד בתוך ארכיפלג ענק של איים קטנים וקרחונים עם צמחיה דלילה ונמוכה מאד וללא עצים אך עם עולם חי עשיר ביותר.

ביבשה אנו נפגוש במושקים: אותם "ביזונים" צמריריים ענקים, איליים, שועלים וארנבות.
באויר צפורים רבות: שחפים, עורבים, אווזים וברווזים שונים האופיינים לחוג הארקטי ועופות ייחודיים לאזור כמו:
guillemots, puffins, auks (לא בטוח שהעופות הללו טרחו לעלות על תיבת נוח, אך בכל מקרה לתנ"ך הן לא הגיעו ושמות בעברית לא מצאתי)
אנו נעבור מתחת לצוקים המתנשאים מעל הים שבהם נמצאות מושבות קינון מהגדולות ביותר בעולם.
היונקים הימיים הם מבע"ח הדומיננטים ביותר של האזור: ועליהם התבססה התזונה והתרבות של הגרינלנדרים לאורך ההיסטוריה.
מעריכים שמיליוני כלבי ים, מממינים שונים חיים בגרינלנד, יחד עמם נפגוש לבטח גם ניבתנים ("סוסי ים" או walrus) וכמובן גם לוויתנים ממינים שונים כולל הבלוגות (הלוויתנים הלבנים) ולויתני חד הקרן .
אנו מאד מקווים שנצפה (לא מקרוב) בדוב לבן: הדובים הלבנים הם למעשה חיות הטרף היבשתיות הגדולות והמסוכנות ביותר בעולם, הם סקרנים, אכזריים ולמרות שהם נזונים בעיקר מכלבי ים הם לא יבחלו בשום מזון.הסיכוי לפגוש בהם אינו גדול שכן הם למעשה חיות חצי ימיות שעושות את רוב ימיהם על גושי הקרח בים הארקטי עצמו.
כאמור מדובר בחיה מסוכנת לאדם, אנו לא ננסה להתקרב אליהם, אך ליתר ביטחון אנו נישא עמנו רובה להגנה עצמית.
כיום רבים מבע"ח הארקטים נמצאים תחת סכנת הכחדה הן בשל הדייג והצייד אך גם בגלל התעוש וההתחממות הגלובלית - ועל כך נספר בהמשך.

הגלגול האסקימואי

הקיאקים פותחו לפני אלפי שנים על ידי האסקימואים של האזור הארקטי ושימשו בעיקר לציד יונקים ימיים כמו כלבי ים או לוויתי בלוגות. יתרונם העיקרי של הקיאקים הוא המשקל והמהירות: ולכן הם ארוכים וצרים מאד. אלא שלמבנה זה לכאורה חיסרון בולט אחד: היציבות.
מי שמתיישב פעם ראשונה בקיאק אמיתי מופתע מחוסר היציבות של הכלי הזה במים. דרושים אמונים רבים בכדי לשלוט בקיאק ולהמנע מהתהפכויות בים.
אלא שהתהפכויות הן כמעט בלתי נמנעות במיוחד בעת ים גבוה, גלישת גלים או בעת צייד.
פה בארץ ההתהפכות מהקיאק אינה בעייתית, טמפרטורת המים בשיא החורף היא לכל הפחות 16 מעלות ובקיץ זה אפילו כייף.
אלא שבאזור הארקטי, התהפכות למים פירושה סכנת חיים מיידית עקב היפותרמיה.
לפיכך פתחו האסקימואים מגוון שיטות של גלגול הקיאק חזרה לפני המים עם או בלי עזרת המשוט.
אנחנו אימצנו בחום את השיטות האלו, הדורשות כמובן תרגולים ואימונים רבים.
יציאה למסע קיאקים אתגרי, במיוחד עם אתה לבד מחייב שליטה ברזי הגלגול האסקימואי או בשיטות חלופיות אחרות לעלייה מהירה חזרה לקיאק לאחר התהפכות.

ערפדי הצפון

אין ספק שהשליטים העיקרים של החוג הארקטי הם היתושים: מינים רבים של יתושים, רובם מוצצי דם רעבתנים, חיים באזור הארקטי ומטילים את חיתתם על הסובבים אותם.

בקיץ, עם הפשרת השלגים והקרח, מתכסה נוף הטונדרה המישורי באזור הארקטי בשלוליות רבות מאד, העלייה בטמפרטורה יחד עם שעות השמש הארוכות גורמים למיליארדי יתושים להתפתח משלוליות אלו.
לעיתים אתה עלול למצוא עצמך בתוך ענן כבד של יתושים וקשה אז לתפקד או אפילו לנשום.
בים עצמו ובעת תנועה הם פחות בעיתיים אך בכל עצירה על החוף אתה מסכן עצמך בהתקפה מחודשת.
אמצעי המיגון העיקריים הם התרסיסים דוחי היתושים (כאשר בד"כ יש להעזר בריכוזים העולים על התקן הבריאותי המותר בד"כ) והרשתות לראש ולפנים שהם פריט לבוש חיוני ביותר !
כיום, ההתחממות הגלובלית, מעלה חששות לשנוי אקולוגי גם באוכלוסיית היתושים הארקטים כולל החשש להעברת מחלות הנישאות על ידי יתושים.

בתמונה: מאדי, אלסקה 2005 (צלם לא ידוע)


מתי נצא לדרך



ההחלטה על מועד היציאה לדרך אינה פשוטה: מעבר להתחשבות בעבודה ובמשפחה יש לבחון היטב את תנאי מזג האויר והים.

באביב 2006 פיט גונס וחבריו נאלצו לעצור את מסע הקיאקים שלהם במזרח גרינלנד ולחזור על עקבותיהם - מי שעצר אותם היה הקרח.

התמונה למעלה צולמה בחורף ב UPERNAVIK הכפר בו נתחיל ונסיים את מסענו והמשטח הלבן המשתרע ממרגלות הכפר ועד לאופק הוא הים.

הים בצפון גרינלנד קפוא לחלוטין כל החורף ומתחיל להפשיר רק באביב. שבירת הקרח והפשרתו אינה קלה לחיזוי ומשתנה משנה לשנה.

בחודש יוני, עדיין צפוי להיות קרח רב וחלק מהנתיבים עשויים להיות חסומים ולדרוש מאיתנו מעקף, אבל החלטנו לקחת את הסיכון שכן ביולי ואוגוסט יש צרות אחרות: היתושים הארקטים !






ד"ש מגרינלנד

ניקולאי סורן הוא איש הקשר שלנו בצפונה של גרינלנד והוא כבר מצפה לנו בכיליון עיניים (ככה הוא טוען).
בנתיים הוא שלח תמונה של חברתו יחד עם חבורה עליזה של ילדים מהכפר UPERNAVIK בו יתחיל מסענו.
השמש זורחת רק 6 שעות ביום והטמפרטורה סביב מינוס 30 אבל אין סיבה לא לחייך !

סיפורו של Andrew McAuley

Man cannot discover new oceans
unless he has the courage to lose sight of the shore

בינואר 2007 יצא אנדרו מקאואלי בן ה 39 מאוסטרליה, למסע נועז במטרה לחצות בקיאק את כל הדרך מטסמניה לניו-זינלנד. התעוזה שלו הדהימה וריתקה קיאקיסטים מכל רחבי העולם, היה נראה שאנדרו מתכוון לבצע את הבלתי אפשרי.

במשך חודש הוא חתר לגמרי לבד וללא כל לווי, בקיאק פיברגלס רגיל, כ 1600 ק"מ של ים פתוח וסוער הנחשב לאחד הקשים ביותר. הוא חווה סערות ומשברים עד אשר הגיע מול חופי ניו-זינלנד.

ב 9 לפברואר 2007, יום אחד בלבד לפני שהוא אמור היה להגיע לחוף מבטחים, נקלטה ממנו קריאת מצוקה והקשר איתו אבד. לאחר חיפושים קדחתניים נמצא הקיאק שלם ותקין, בסך הכול כ 65 ק"מ מחופי ניו זינלנד - ללא אנדרו. היום לפני שנה, ב 12 לפברואר – הופסקו החיפושים אחריו.

ההשערה היא שאנדרו שהיה מותש, התהפך עם הקיאק, לא הצליח לחזור אליו ומצא את מותו בים. אנדו השאיר אחריו אישה ובן ומאות קיאקיסטים אבלים בכל העולם.

אנדרו מקאאולי היה קיאקיסט מנוסה ביותר שמאחוריו מסעות רבים והוא הבין את מידת הסיכון שהמסע האחרון הציב מולו. למרות מותו, הוא הוכיח שהאתגר שהוא לקח על עצמו אפשרי: ניתן היה לעבור מרחק כה גדול בים כה קשה, בקיאק רגיל, לגמרי לבד.

קישורלאתר של אנדרו: http://www.andrewmcauley.com/index.html

כל המלים השמחות....

לאסקימואים עשרות מילים המתארות קרח או שלג על צורותיו השונות. רבוי השמות ל"שלג" ו"קרח" בקרב האסקימואים היווה תמיד עדות לכך שהשפה נקבעת עפי תנאי הסביבה והחשיבה.
רבוי השמות מהווה עדות עקיפה לחשיבות הרבה ואולי לתלות של האסקימואים בשלג ובקרח.כל חובב סקי מן השורה יודע שיש "שלג" וישש "שלג" ולא הכל אותו דבר.
אז הנה כמה מהמילים הרבות לשלג ולקרח בקרב האסקימואים במערב גרינלנד:
אני לא יודע עד כמה זה יעזור לנו במסע ובטח של נזכור או נדע לבטא נכון את השמות אך הביטויים השונים בהחלט מרמזים לנו על מה שצפוי לנו בדרך...

(רשימת המילים לקוחה מ: Fortescue's West Greenlandic grammar).

1.'sea-ice' siku (in plural = drift ice)
2.'pack-ice/large expanses of ice in motion' sikursuit, pl. (compacted drift ice/ice field = sikut iqimaniri)
3.'new ice' sikuliaq/sikurlaaq (solid ice cover = nutaaq.)
4.'thin ice' sikuaq (in plural = thin ice floes)
5.'rotten (melting) ice floe' sikurluk
6.'iceberg' iluliaq (ilulisap itsirnga = part of iceberg below waterline)
7.'(piece of) fresh-water ice' nilak
8.'lumps of ice stranded on the beach' issinnirit, pl.
9.'glacier' (also ice forming on objects) sirmiq (sirmirsuaq = Inland Ice)
10.'snow blown in (e.g. doorway)' sullarniq
11.'rime/hoar-frost' qaqurnak/kanirniq/kaniq
12.'frost (on inner surface of e.g. window)' iluq
13.'icy mist' pujurak/pujuq kanirnartuq
14.'hail' nataqqurnat
15.'snow (on ground)' aput (aput sisurtuq = avalanche)
16.'slush (on ground)' aput masannartuq
17.'snow in air/falling' qaniit (qanik = snowflake)
18.'air thick with snow' nittaalaq (nittaallat, pl. = snowflakes; nittaalaq nalliuttiqattaartuq = flurries)
19.'hard grains of snow' nittaalaaqqat, pl.
20.'feathery clumps of falling snow' qanipalaat
21.'new fallen snow' apirlaat
22.'snow crust' pukak
23.'snowy weather' qannirsuq/nittaatsuq
24.'snowstorm' pirsuq/pirsirsursuaq
25.'large ice floe' iluitsuq
26.'snowdrift' apusiniq
27.'ice floe' puttaaq
28.'hummocked ice/pressure ridges in pack ice' maniillat/ingunirit, pl.
29.'drifting lump of ice' kassuq (dirty lump of glacier-calved ice = anarluk)
30.'ice-foot (left adhering to shore)' qaannuq
31.'icicle' kusugaq
32.'opening in sea ice imarnirsaq/ammaniq (open water amidst ice = imaviaq)
33.'lead (navigable fissure) in sea ice' quppaq
34.'rotten snow/slush on sea' qinuq
35.'wet snow falling' imalik
36.'rotten ice with streams forming' aakkarniq
37.'snow patch (on mountain, etc.)' aputitaq
38.'wet snow on top of ice' putsinniq/puvvinniq
39.'smooth stretch of ice' manirak (stretch of snow-free ice = quasaliaq)
40.'lump of old ice frozen into new ice' tuaq
41.'new ice formed in crack in old ice' nutarniq
42.'bits of floating' naggutit, pl.
43.'hard snow' mangiggal/mangikaajaaq
44.'small ice floe (not large enough to stand on)' masaaraq
45.'ice swelling over partially frozen river, etc. from water seeping up to the surface' siirsinniq
46.'piled-up ice-floes frozen together' tiggunnirit
47.'mountain peak sticking up through inland ice' nunataq
48.'calved ice (from end of glacier)' uukkarnit
49.'edge of the (sea) ice' sinaaq