באביב 2008 נחתנו במסוק בכפר קטן בצפון גרינלנד שם חיכו לנו 2 קיאקים ששימשו אותנו למסע בממלכת הקרחונים והאסקימואים.

המסע ערך כחודש ימים על פני מאות קלומטרים. הבלוג מתאר את הרקע וההכנות ליציאה למסע, מספר על גרינלנד והאזור הארקטי, על האסקימואים, ועל עולם הקיאקים.

אלן ברוק וקובי שדה


עולם החי הארקטי

המסע שלנו יתנהל לאורך החוף הצפון מערבי של גרינלנד בתוך ארכיפלג ענק של איים קטנים וקרחונים עם צמחיה דלילה ונמוכה מאד וללא עצים אך עם עולם חי עשיר ביותר.

ביבשה אנו נפגוש במושקים: אותם "ביזונים" צמריריים ענקים, איליים, שועלים וארנבות.
באויר צפורים רבות: שחפים, עורבים, אווזים וברווזים שונים האופיינים לחוג הארקטי ועופות ייחודיים לאזור כמו:
guillemots, puffins, auks (לא בטוח שהעופות הללו טרחו לעלות על תיבת נוח, אך בכל מקרה לתנ"ך הן לא הגיעו ושמות בעברית לא מצאתי)
אנו נעבור מתחת לצוקים המתנשאים מעל הים שבהם נמצאות מושבות קינון מהגדולות ביותר בעולם.
היונקים הימיים הם מבע"ח הדומיננטים ביותר של האזור: ועליהם התבססה התזונה והתרבות של הגרינלנדרים לאורך ההיסטוריה.
מעריכים שמיליוני כלבי ים, מממינים שונים חיים בגרינלנד, יחד עמם נפגוש לבטח גם ניבתנים ("סוסי ים" או walrus) וכמובן גם לוויתנים ממינים שונים כולל הבלוגות (הלוויתנים הלבנים) ולויתני חד הקרן .
אנו מאד מקווים שנצפה (לא מקרוב) בדוב לבן: הדובים הלבנים הם למעשה חיות הטרף היבשתיות הגדולות והמסוכנות ביותר בעולם, הם סקרנים, אכזריים ולמרות שהם נזונים בעיקר מכלבי ים הם לא יבחלו בשום מזון.הסיכוי לפגוש בהם אינו גדול שכן הם למעשה חיות חצי ימיות שעושות את רוב ימיהם על גושי הקרח בים הארקטי עצמו.
כאמור מדובר בחיה מסוכנת לאדם, אנו לא ננסה להתקרב אליהם, אך ליתר ביטחון אנו נישא עמנו רובה להגנה עצמית.
כיום רבים מבע"ח הארקטים נמצאים תחת סכנת הכחדה הן בשל הדייג והצייד אך גם בגלל התעוש וההתחממות הגלובלית - ועל כך נספר בהמשך.

אין תגובות: