באביב 2008 נחתנו במסוק בכפר קטן בצפון גרינלנד שם חיכו לנו 2 קיאקים ששימשו אותנו למסע בממלכת הקרחונים והאסקימואים.

המסע ערך כחודש ימים על פני מאות קלומטרים. הבלוג מתאר את הרקע וההכנות ליציאה למסע, מספר על גרינלנד והאזור הארקטי, על האסקימואים, ועל עולם הקיאקים.

אלן ברוק וקובי שדה


סיכום ראשון

זהו, המסע הסתיים, אנו חזרה בארץ...
5 ימים בטיסות ובדרכים, 25 יום בקיאק, מעל 600 ק"מ
חרשנו לאורך ולרוחב את אזור צפון מערב גרינלנד, ביקרנו בכמעט כל הישובים באזור ולמדנו להכיר את העם הגרינלנדי המיוחד במינו ולמדנו להכיר ולהתמודד עם הקרח והתנאים של האזור הארקטי.

כמתוכנן, הגענו במסוק לכפר קלורסווק הצפוני ביותר באזור, שם המתינו לנו הקיאקים. משם פנינו צפונה, כיומיים של חתירה, עד שנחסמנו על ידי הים הקפוא ואז פנינו דרומה וחתרנו לאורך פיורדים, איים וקרחונים.

בשבוע האחרון הגענו עד לכפר הדרומי ביותר (סונדרה אופרנביק) ומשם פנינו חזרה צפונה וסיימנו את המסע בעיירת המחוז : אופרנביק.

בכל כפר אליו הגענו זכינו לקבלת פנים סקרנית וחמה, התארחנו מדי פעם לקפה או לארוחה חמה בבתיהם של המקומיים ויצאנו אפילו לציד.
בשטח נהנו מנוף מרהיב ורוב הזמן ממזג אויר מעולה. דגנו דגים, נהנו ממאכלי ים משובחים אך על כלבי הים חסנו.

לסירוגין התמודדנו עם עייפות, געגועים, קור, חום, יתושים, קרח, רוחות עזות וים גבוה ועם האור החזק והבלתי פוסק של השמש שאינה יודעת לשקוע.

אנו מודים לכל מי שעזר לנו בתכנון הטיול ובמהלכו ולכל מי התעניין והתעדכן.
תודה לחברת לנדל, ג'ונסון, אקסטראספורט, נובה תקשורת וקוקטט על העזרה בציוד.
תודה מיוחדת לקארל ויסל שלא הפסיק לעדכן אותנו בתנאי מזג האויר, לטל שני שעדכן את הבלוג, למועדון טרה סנטה, לניקולאי סורנסן מגרינלנד שאירח ודאג לנו וכמובן לנשותינו שכבר רוצות שניסע שוב...?

יש לנו המון סיפורים ותמונות ואפילו סרטונים וזאת בהמשך...




אין תגובות: