מאוסף המוזיאון: National Maritime Museum גרינלנד ובמיוחד האזור הצפון מערבי בו יתחיל מסענו, היה נמל היציאה למאות משלחות לאזור הארקטי, במשך מאות שנים ועד ימינו. ואחד הסיפורים המרתקים ועצובים ביותר הוא סיפורו של סר ג'ון פרנקלין ומשלחתו.
ב 1845 יצאו מ UPERNAVIK הכפר בו מתחיל המסע שלנו בגרינלנד, שתי ספינות של הצי הבריטי בפיקודו של סר ג'ון פרנלקלין. הספינות הפליגו מערבה במטרה למצאו את המעבר הצפון מערבי: המעבר הימי שבין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט דרך גבולה הצפוני של יבשת אמריקה.
מאות שנים ניסו ספנים והרפתקניים רבים למצוא את המעבר הזה ללא הצלחה, מציאת המעבר פירושה היה דרך חדשה וקצרה מאירופה להודו וסין. סר ג'ון פרנקלין שמאחוריו עמדה האדמירלות הבריטית וניסיונו האישי במשלחות קודמות לאזור הארקטי לקח על עצמו את המשימה.
המשלחת כללה שתי ספינות מצוידות היטב עם 129 אנשי צוות ואספקה למשך מספר שנים. הם נראו לאחרונה מערבה ל UPERNAVIK ע"י ספינת ציד לוויתנים ומאז נעלמו עקבותיהם.
לאחר שנתיים משלא נשמע מהמשלחת דבר, החל מסע אדיר של חיפושים שממונו על ידי רעייתו של פרנקלין, האימפריה הבריטית ומעצמות אחרות. משלחות רבות יצאו בעקבות פרנקלין ואנשיו כשהמטרה היא כפולה: למצוא את המשלחת ולמצוא סוף סוף גם את המעבר הצפון מערבי.
רק לאחר 5 שנים נמצאו השרידים הראשונים של המשלחת על ידי חוקרים שונים : קברים, חפצים שונים שנמצאו אצל האסקימואים, עצמות אדם ולבסוף ב 1859 גם מכתבים שתעדו את גורלה של המשלחת, הספינות עצמן לא נמצאו מעולם.
מהעדויות התברר ששתי הספינות נתקעו בים הקרח תקופה ארוכה ייתכן עקב חורף קשה במיוחד בשלהי "עידן הקרח הקטן" ולמרות האספקה הרבה גוועו אנשי הצוות בזה אחר זה. הניצולים נטשו את הספינות במטרה להגיע למקומות יישוב או לשבטי האסקימואים, אך הם לא שרדו את הקור והרעב.
היו רמזים לקניבליזם, ככל הנראה של גופות המתים, מה שזעזע את האריסטוקרטיה הבריטית שהתקשתה להבין את התנאים הקשים בם שהו הניצולים.
בשנים האחרונות נערכו בדיקות רפואיות על שרידי העצמות שנמצאו ונמצאה בהם רמה גבוהה של עופרת וכיום ההשערה העיקרית של החוקרים היא שהרעלת עופרת מאלפי קופסאות השימורים שנשאו הספינות היא שהובילה למותם של אנשי הצוות.
תעלומת המשלחת של פרנקלין וגורלה הטרגי הסעיר את אירופה עשרות שנים ותועד רבות בספרות, אחד הספרים המתעד בעקיפין את קורות המשלחת הוא הספר "ילד הקרח" של של אליזבת מקרגור, בהוצאת מודן ואני ממליץ עליו בחום .
ב 1845 יצאו מ UPERNAVIK הכפר בו מתחיל המסע שלנו בגרינלנד, שתי ספינות של הצי הבריטי בפיקודו של סר ג'ון פרנלקלין. הספינות הפליגו מערבה במטרה למצאו את המעבר הצפון מערבי: המעבר הימי שבין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט דרך גבולה הצפוני של יבשת אמריקה.
מאות שנים ניסו ספנים והרפתקניים רבים למצוא את המעבר הזה ללא הצלחה, מציאת המעבר פירושה היה דרך חדשה וקצרה מאירופה להודו וסין. סר ג'ון פרנקלין שמאחוריו עמדה האדמירלות הבריטית וניסיונו האישי במשלחות קודמות לאזור הארקטי לקח על עצמו את המשימה.
המשלחת כללה שתי ספינות מצוידות היטב עם 129 אנשי צוות ואספקה למשך מספר שנים. הם נראו לאחרונה מערבה ל UPERNAVIK ע"י ספינת ציד לוויתנים ומאז נעלמו עקבותיהם.
לאחר שנתיים משלא נשמע מהמשלחת דבר, החל מסע אדיר של חיפושים שממונו על ידי רעייתו של פרנקלין, האימפריה הבריטית ומעצמות אחרות. משלחות רבות יצאו בעקבות פרנקלין ואנשיו כשהמטרה היא כפולה: למצוא את המשלחת ולמצוא סוף סוף גם את המעבר הצפון מערבי.
רק לאחר 5 שנים נמצאו השרידים הראשונים של המשלחת על ידי חוקרים שונים : קברים, חפצים שונים שנמצאו אצל האסקימואים, עצמות אדם ולבסוף ב 1859 גם מכתבים שתעדו את גורלה של המשלחת, הספינות עצמן לא נמצאו מעולם.
מהעדויות התברר ששתי הספינות נתקעו בים הקרח תקופה ארוכה ייתכן עקב חורף קשה במיוחד בשלהי "עידן הקרח הקטן" ולמרות האספקה הרבה גוועו אנשי הצוות בזה אחר זה. הניצולים נטשו את הספינות במטרה להגיע למקומות יישוב או לשבטי האסקימואים, אך הם לא שרדו את הקור והרעב.
היו רמזים לקניבליזם, ככל הנראה של גופות המתים, מה שזעזע את האריסטוקרטיה הבריטית שהתקשתה להבין את התנאים הקשים בם שהו הניצולים.
בשנים האחרונות נערכו בדיקות רפואיות על שרידי העצמות שנמצאו ונמצאה בהם רמה גבוהה של עופרת וכיום ההשערה העיקרית של החוקרים היא שהרעלת עופרת מאלפי קופסאות השימורים שנשאו הספינות היא שהובילה למותם של אנשי הצוות.
תעלומת המשלחת של פרנקלין וגורלה הטרגי הסעיר את אירופה עשרות שנים ותועד רבות בספרות, אחד הספרים המתעד בעקיפין את קורות המשלחת הוא הספר "ילד הקרח" של של אליזבת מקרגור, בהוצאת מודן ואני ממליץ עליו בחום .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה