באביב 2008 נחתנו במסוק בכפר קטן בצפון גרינלנד שם חיכו לנו 2 קיאקים ששימשו אותנו למסע בממלכת הקרחונים והאסקימואים.

המסע ערך כחודש ימים על פני מאות קלומטרים. הבלוג מתאר את הרקע וההכנות ליציאה למסע, מספר על גרינלנד והאזור הארקטי, על האסקימואים, ועל עולם הקיאקים.

אלן ברוק וקובי שדה


סיפור עצוב על דוב לבן



לפני יומיים זוהה דוב קוטב לבן על אחד החופים הצפוניים באיסלנד, לאחר התייעצות בין השריף המקומי לשר הסביבה האיסלנדי נורה הדוב למוות ! מסיבה לא ברורה הוא לא הורדם, לטענת השוטרים שרדפו אחריו הם חששו שלא יצליחו לעקוב אחריו בערפל ושהא יתקרב למקומות יישוב.
באיסלנד אין דובים בכלל ובטח לא דובי קוטב, איסלנד נמצאת דרומית לחוג הארקטי והיא מרוחקת מהקצה הדרומי של גרינלנד מרחק של כ 300 קלומטר. למרות שדוב הקוטב נחשב לחיה ימית והוא שחיין מעולה, הוא לא שחה את כל הדרך אלא נסחף על גבי גושי ים קפוא שמקורם בגרינלנד.
מעריכים שיש כ 25,000 דובי קוטב באזור הארקטי ושאוכלוסייתם מתדלדלת עקב זהום הסביבה והתחממות הגלובלית.
דוב הקוטב האחרון שהגיע בדרך דומה לאיסלנד בשנת 1993, נורה גם הוא וכעת סוערות הרוחות באי ומוקמת ועדת חקירה לבחינת האירוע ומניעת השנותו.
כמובן שהראשונה שמיהרתי לספר לה על סיפור הדוב היית רותם רון שב 2006 הקיפה לבדה את איסלנד בקיאק, אני לא יודע למה היא בחרה דווקא באיסלנד אבל אני בטוח שאחת הסיבות הייתה הביטחון היחסי שדובים היא לא תפגוש.
אז עכשו מתברר שבכל מה שקשור בדובים לבנים אי אפשר לסמוך על כלום.
בעוד שבאלסקה מדובר בדובים שחורים או חומים (גריזלי) שבהחלט עשויים להיות תוקפניים, הם הרבה יותר קלים לגירוש והפחדה בעזרים פירוטכניים. לעומתם, דובי הקוטב אותם אנו עשויים לפגוש במסענו בגרינלד הרבה הרבה יותר גדולים, ומסוכנים.
לכן לייתר ביטחון אנו נהיה מצויידים ברובה, שישמש כמובן להגנה עצמית בלבד.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

והרישיון לרובה ? :-)

קובי שדה אמר/ה...

דווקא קיבלנו אישור לרובה אך לא לצייד רק להגנה עצמית.
נצטרך להסתפק בדגים במקום צלעות דוב וכבדי כלבי ים.

ניר אמר/ה...

בגרינלנד ובסבאלבארד חייבים רובה.
אם יש דוב רעב בסביבה הוא יבוא והוא יתקוף וכמעט שום דבר לא יפחיד אותו וישנה את מחשבותיו.