באביב 2008 נחתנו במסוק בכפר קטן בצפון גרינלנד שם חיכו לנו 2 קיאקים ששימשו אותנו למסע בממלכת הקרחונים והאסקימואים.

המסע ערך כחודש ימים על פני מאות קלומטרים. הבלוג מתאר את הרקע וההכנות ליציאה למסע, מספר על גרינלנד והאזור הארקטי, על האסקימואים, ועל עולם הקיאקים.

אלן ברוק וקובי שדה


קר לנו פה (-:


קר לנו פה: למרות שקיץ ושהשמש זורחת 24 שעות קר פה.
אין ספק שהקור הוא האויב הגדול ביותר למי שחי ומטייל באזור הארקטי ובמיוחד לנו הקיאקיסטים.
חשיפה מתמשכת לקור, במיוחד כשאתה רטוב והרוח נושבת יכולה להקפיא למוות פשוטו כמשמעו.
בהתחלה מנסה הגוף לשמור על הטמפרטורה באמצעות רעד וישינויים פיזיולוגים אחרים אך מהר מאד הגוף מתעייף ולא יכול לעמוד במשימה, טמפרטורת הגוף צונחת ומתפתחת היפותרמיה עד לסכנת חיים.
חשוב להכיר ולזהות את הסימנים הראשונים להיפותרמיה: לעתים זה רק עייפות ועצבנות ורעד קל אך במהירות זה יכול להתפתח גם לבלבול של ממש, התנהגות ביזארית (קורבן ההפותרמיה מתחיל להתפשט עקב תחושת חום בדויה) ואח"כ חולשה קיצונית ואיבוד הכרה.
בכדי להימנע ממצבים של הפותרמיה יש קודם כל להיערך נכון לתנאי הסביבה מבחינת ביגוד, גם כזה שיתאים לחתירה עצמה אך גם לקחת בחשבון ארועים לא צפויים של התהפכות למים או סערה פתאומית.
יש לבדוק תמיד את הבגדים לוודא שאין חורים בחליפה היבשה DRY SUIT ושהכובע והכפפות לא אבדו.
שתייה ותזונה מספקת חשובים ביותר גם הם.
יש לדאוג תמיד לבגדים יבשים רזרבים, לבדוק תמיד את אצבעות הידיים והרגליים ולחפש סמני כוויות קור - לעתים התחושה אובדת מבלי להרגיש.
במידה והתרחשה כווית קור לא לחמם את האיבר הקפוא אם אין דרך להגן מפני קפיאה חוזרת כיוון שזה יכול להביא יותר נזק מתועלת.
כשמתרחשת הפותרמיה קשה יש למצוא מחסה בטוח, למנוע אבוד חום נוסף ולהתחיל בחימום פאסיבי של הקרבן. חימום אקטיבי: חיצוני וישיר עשוי להיות מסוכן כשהקורבן במצב קשה.

הלם קור הוא מצב שבו חשיפה פתאומית ולא צפוייה לטמפרטורה קרה עשוייה לגרום לעצירת נשימה, בהלה עצומה או עלפון פתאומיים רק עקב בחשיפה המיידית לקור.
מצב כזה הוא מסוכן במיוחד כשמתהפכים עם הקיאק כי אז כל הגילגולים והחילוצים שלמדנו ושאנחנו יודעים כלכך טוב לעשות לא יוכלו לעזור.
לכן חייבים להרגיל את הגוף לקור הקצוני כולל אפילו טבילה במים מעת לעת כדי שהגוף ידע להיות מוכן להתקפת קור לא צפויה.

אין תגובות: